tag:blogger.com,1999:blog-22138922580540197562012-02-17T03:37:19.262+02:00יוגה יום יוםתמר מרניןhttp://www.blogger.com/profile/06824519011145774383noreply@blogger.comBlogger151100tag:blogger.com,1999:blog-2213892258054019756.post-37136305400854960322012-02-07T11:10:00.001+02:002012-02-07T11:14:29.860+02:00טום, ג'רי וקלשות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">(klesha – דברים מאינם מאפשרים לנו לראות את הדברים כפי שהם) <br /><br />אנחנו משפחה של חובבי צמד חמד זה ואני שואלת עצמי למה? <br />אולי אקרא להם סוקה ודוקה (SUKH & DUKH עונג וסבל), אולי אקרא להם רגה ודבשה (RAGA & DVESHA, תשוקה והתנגדות שתיים מתוך חמשת הקלשות, ראה למעלה)... <br /><br />לאורך השנים נוכחתי שהתסריטים, המוזיקה ואף הביצוע של סרטונים בוצעו ע"י יוצרים שונים, לעיטים הסרטים נגררים לאלימות לשמה, אך תמיד דומיננטית בסרטים הליכה אחרי התשוקות בצורה חסרות הרחמים. המוכנות תמיד לעשות את האבסורד, בשל היצר (הקלשה) השולט, בלי שום עקבות, ללא פשרות, ללכת עד הסוף עם מוכנות מלאה לשלם את המחיר. <br /><br />המניע לסרטונים ברור: המיתוס בו חתולים רוצים לאכול עכברים. אבל תשוקה זו היא רק תירוץ ל: <br />אהבת המדון, <br />למשחקי המרדף, <br />להקנטה בעוצמות, <br />לשמחה לעד,<br />ועוד מספר תכונות אנושיות מוכרות <br />אומנם השנאה בין החתול לעכבר היא מיתוס אבל האחד אינו יכול ללא השני. בסרטונים לראשון אין קיום ללא השני, עד כדאי כך שברגעים קריטיים הם יצילו אחד את השני מאבדן על מנת שיוכלו להמשיך את המשחק, האם זה רגע של אהבה, האם זה רגע של צלילות דעת? או פשוטThe show must go on. <br /><br />תשוקותיהם מביאות עפ"ר להרס. הן גדולות מכל תשוקה למין השני, לכוח, למעמד, לביטחון סיר בשר ועוד. שניהם גם טום וגם ג'רי כשכמעט הגשימו מטרה כלשהי, ישמחו להרוס לעצמם הכל ולו רק על מנת להוציא לשון או ללעוג לאחר ובכיף. <br /><br />האנשה שלהם לא משאירה ספק לדמיון, לא נותר לי אלא לחזור ולראות איפה אני לא מוותרת על הקלשות שלי ונהנית לחטט בפצעים. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2213892258054019756-3713630540085496032?l=yogayomyom.blogspot.com' alt='' /></div>תמר מרניןhttp://www.blogger.com/profile/06824519011145774383noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2213892258054019756.post-36657508553770222672012-01-29T11:48:00.003+02:002012-02-07T11:15:05.287+02:00ההווה הוא העתיד<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">ההווה בונה את העתיד בכל המובנים. הבחירה נתונה בכל רגע ורגע. כל רגע מוליד את הרגע הבא. כל אלו כמעט קלישאות. אך לעיטים הקלישאות הופכות לחוויה ממשית. ברגע מסוים חלה ההבנה העמוקה באינטואיציה עמוקה שאינה מלווה אותי ביום יום שכך באמת העולם נוהג. ההוה בונה את העתיד ברמה של העשייה הדיבור המחשבה והנשימה – איזה יופי. <br /><br /><br /><b>למה הכוונה במשפט זה שמתייחסים אליו בדרך כלל? </b><br /><br /><ul style="text-align: right;"><li>בדרך כלל היישום של הרעיון העומד מאחורי משפט זה הוא ההתייחסות למעגל של חשיבה ומעשה (vritti – samskara (wheel</li><li>מתוך התשוקה או המוטיבציה נולדת פעולה (פעולה היא ברמה של מחשבה, רגש, דיבור או מעשה) כל פעולה מקורה במוטיבציה קודמת (אמרה ששייכת לחכם מנו) </li><li>אותה פעולה משאירה משקעים (סמסקרות) </li><li>מתוך משקעים אלו צומחת הפעולה הבאה</li></ul>גלגל זה מתקיים כל הזמן. אין לנו שליטה על הרשמים הנוצרים, אין לנו שליטה על התשוקות או המוטיבציה שנוצרת ודוחפת אותנו לפעולה הבאה. <br />כן יש לנו יכולת לעצור רגע לפני ביצוע הפעולה, על מנת לשנות את הנתיב בו מתגלגל הגלגל. <br />אבל בהרבה מקרים הגלגל מתגלגל באופן מכני, איננו מודעים לתהליך של פעולה ורשמים פעולה ורשמים. המצב ההפוך הוא להיות בתשומת לב מלאה. רעיון זה מופיע בכל מיני קונוטציות: <br /><ul><li>אנו מכירים את זה מתרגול של mindfulness, </li><li>מהפרשנות החילונית ל"אישוורה פרנידנה" כלומר וויתור על פרות המעשים. </li><li>רעיון הבחירה החופשית, ובשפתו של מוהן prusha kara. </li><li>ועוד </li></ul><br /><br /><br /><b>למה הכוונה במשפט זה בהקשר לנשימה בזמן התרגול. </b><br /><br />בסוטרה על הפרנימה 1:50 כתוב ש"על הנשימה להיות ארוכה, חלקה, עדינה ויציבה”. מי שמכיר אותי יודע שזו אחת המנטרות המלוות את שעורי, כל השיעור, כל הזמן, תמיד, גם כשאני מלמדת וגם כשאני מתרגלת לעצמי. זו היא מהות התרגול ולא רק בזמן תרגול פרנימה. הסיבות לכך הן רבות ואפרטן בפעם אחרת. <br /><br />והנה חוויה נוספת הקשורה באותו העניין. <br />הנשימה היא מעגלית. הכנסה והוצאה הכנסה והוצאה הכנסה והוצאה והכנסה ו.... <br /><br />אפשר גם להוסיף קומבקות. הכנסה, התמלאות, מלאות, התרוקנות, ריק, ריקנות, הרפייה, שקט, כלום, התמלאות צמיחה....... אין סוף למילים לתחושות ולרגשות המתארים תהליך זה. <br /><br /><br /><br />בכל פעם שאנו מסיימים את אחד מהחלקים של הנשימה, האופן, האיכות, האורך, תשומת הלב משפיעים על השלב הבא. אם נשפתי נשיפה מידי ארוכה אחר כך צליל הנשימה יהיה כמו של איש צמא המתנפל על קוקה קולה קרה ביום חמסין באמצע אוגוסט. <br /><br />אם אדע לשמור על איזון השלב הבא של הנשימה השאיפה או הנשיפה יהיו נינוחים. וככל שהשלב הבא יהיה יותר נינוח כך הוא ישפיע על השלב הבא אחריו. והגלגל יתגלגל בנתיב אחר.... <br /><br /><br /><br /><br />שנים אני עובדת באופן זה. עם הזמן גדלה ההקשבה לניואנסים רבים יותר: פיזיים, מנטליים וסביבתיים הקשורים בדיאלוג או באינטראקציה שבין הנשימה שלי, נשימתי, כמעט אמרתי נישמתי, המצב במנטלי, הרפיית הגוף, המודעות לגוף, לסביבה ואין לזה סוף. <br /><br /><br /><br /><br />נהפוך באותו רעיון, ישנו גלגל שמתגלגל ומתגלגל. למעשה ישנן הרבה גלגלים (פעולות, מערכות יחסים, מחשבות ועוד). כל יחידה המתגלגלת יוצרת תוואי התנהגותי המייצר או משפיע על הפעולה הבאה. למעשה אם אנו רוצים שינוי השינוי מתחיל ממקום זה מהיחידה הקטנה מאחד הגלגלים המתגלגלים. <br /><br />על מנת ליצור שינוי, מהיבט זה להיכנס למקום הצר שבין המשקע שנוצר המעורר את הדחף – והפעולה צריך תשומת לב, מאמץ ורצון עז. בדרך כלל אנחנו נכניס ל"הילוך אוטמטי" וניתן לדברים להתגלגל מעצמן במודעות בידעה ואפילו במכונות לשאת את התוצאות. אני מדברת כמובן בשם עצמי, נו – רק בן אדם. <br /><br /><br /><br />המכאניות או האוטומט קיים בכל כך הרבה דברים, אפילו בדברים חיוביים ונכונים לנו לסביבה. או לפחות לא מזיקים.<br /><br /><br /><b>מה קרה שאפשרתי לנשימה בזמן תרגול להיות מאוד נכונה, ומאוד מתמזגת עם העשייה של הגוף באותו הרגע? </b><br /><br /><br /><br /><br />גאנש בביקורו בארץ קרה לזה "אומנות הפחתה" (בתרגום חופשי ובאינטרפרטציה אישית) או “The art of slowing down”. תבנית הנשימה הייתה מאוד קשובה לתנוחת הגוף לתנועת הגוף לרעשים שבאו מבחוץ ואני מניחה שגם לרעשים שבאו מבפנים. הדימוי שעולה לי בראש הוא לצוף בים אופטימלי במזג אויר אופטימלי ובתחושת בטחון שיש גם מבוגר אחראי בשטח שיזהיר אותי אם גל גדול מתקרב (כמובן שהשיער פזור ומקבל את התנועה במקצב הנכון של הגלים) <br /><br /><br /><br /><br />אני משחזרת את התחושה הזו בזמן התרגול. חשוב שהתנועה לא תהייה קשה מידי אבל תהייה תנועה מאוד מעגלית והרמונית (יכולה לשלב תנועה אחת או כמה תנועות יותר מורכבות). כשאני מנחה תרגילים מסוג זה אני אומרת בואו נניח שאנו הולכים להמשיך לתרגל את התנועה הזו לשלושה הימים הבאים. משהו נעים ומתמשך לאין קץ. כמובן שאני מצחקקת ואומרת שאפסיק אותם הרבה קודם. <br /><br /><br /><br /><br />נוצר שקט מאוד גדול. אחר כך באה התחושה שאם אני למשל מעריכה מידי או מקצרת את הנשימה יש השלכה לתנועה או למעגל הבא של התנועה. משהוא ברצף נשבר. כשמשהו ברצף נשבר יש הפרעה ואז המחשבות נכנסות ומוציאות אותי מהמצב מיוחד זה. ויש להתחיל ולגלג את הגלגל שוב מהתחלה. <br /><br /><br /><br /><br /><b>מה רציתי לומר </b><br /><br /><br /><br /><br />בשבועות האחרונות חקרתי הרבה את נושא האמונה, שאחד הביטויים שלו הוא וויתור על פרות המעשים, לפני המעשה. בהמלצתו של קרישנמצ'ריה וכמו שכתוב בסוטרות זוהי הדרך הישירה והמהירה יותר למצב של יוגה. <br /><br />למה לוותר על פרות המעשים? מכיוון שאי אפשר לוותר על המעשים עצמם. אנחנו כל הזמן בעשייה. <br /><br /><br />למרות שאני מאומנת היטב בהתבוננות בנשימה. דווקא שם גיליתי את המכאניות של העבודה שלי. כשהצלחתי לשבור מכאניות זו, והצלחתי להעביר אפילו שבירה זו הלאה לתלמידי. נוכחתי שהגעתי לאחד המקומות היפים, אלו שמעבר למילים, לתובנה ידועה אבל בכל זאת חדשה. הקשר בין אותו גלגל של מחזור נשימה אחד המנוהל כ"הלכה" והמלאות של המחזור הבא אחריו שאינו מושפע ועומד בפני עצמו. <br /><br />באותו הרגע התחוור לי מה משמעות הוויתור על פרות המעשים עוד לפני המעשה. <br /><br />אם במעשים ובמחשבות גם כל מחזור יהיה כ"הלכה" ולא ישנה יזיז ירטיט ישפיע על המחזור הבה אהיה.... (אולי המילה “מדויקת" כמו שמשתמשים בה בלימודי ימימה מתאימה). <br /><br /><br /><br /><br /><br /><b>מה הרגישה נתליה? </b><br /><br /><br /><br /><br />לאחר שיעור עם תלמידה, שהיא גם פסנתרנית והיא גם מאוד מיוחדת, היא הדגישה שהייתה תנוחה אחת, דווקא תנוחה שאנו חוזרים עליה הרבה פעמים והיא הובלה בה למקום שאינה יכולה להגיע לשם בדרך כלל "כאילו אני הטבע”, היא אמרה. כאילו אני עם הגלים משדרת באותו התדר באותו הגל. <br /><br /><br /><br /><b>גל וגלגל </b><br /><b>גל וגלגל </b><br /><b>נגלגל את התחושה הלאה לאן............. </b></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2213892258054019756-3665750855377022267?l=yogayomyom.blogspot.com' alt='' /></div>תמר מרניןhttp://www.blogger.com/profile/06824519011145774383noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2213892258054019756.post-61449378584081926622011-11-09T00:49:00.001+02:002011-11-23T11:05:58.647+02:00על נשימה ושינה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><style type="text/css"> <!-- @page { margin: 0.79in } P { margin-bottom: 0.08in } --> </style> <br /><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">כיצד נוכל לעזור לעצמנו לפתור בעית שינה ע"י יוגה. בפוסט זה אני מדברת בכל רם על הנושא על קצה המזלג. הרגלי שינה ואורח חיים קשורים אחד בשני. על מנת ליצור שינוי, כמו בתזונה, צריך ללמוד להכיר את עצמך בתהליך של ניסיון ותהייה. </span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><br /></span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">פוסט זה נכתב עבור חבר כתריגר לתחילתה של חקירה אישית.</span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">השינה מחולקת לצורך הדיון לשניים</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">שינה </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">על שלביה</span>) <span style="font-family: Albany AMT;">ללא חלימה ושינה עם חלימה</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">המצב השני</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">שינה עם חלימה הוא מצב בו המינד פעיל כמו במצב ערות אבל ללא יכולת השפיטה והמודעות שקיימת בזמן ערות</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">בשלב זה גם אין מודעות לגוף</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">שינה זו היא קלה יותר ועל מנת לאפשר שינה טובה יותר ורציפה יותר יש להכין את המינד</span>. (<span style="font-family: Albany AMT;">לעתים יש בעיות פיזיולוגיות המפריעות לשינה רציפה ואתם יש להתמודד בהתאם לבעיה</span>).</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">המצב הראשון הוא מצב בו אין שום פעילות מנטלית</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">הוא המצב שהכי מזכיר את המצב אלינו אנחנו שואפים בזמן מדיטציה</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">זהו זמן נטול זמן</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">זה הזמן שהמינד שלנו מקבל מנוחה</span>. </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">הזכרתי בשני המקרים את המינד</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">המינד הוא הכלי</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">מכשיר או האיבר בגוף ששולט בכל המערכת הוא מרכז הבקרה</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">איך הוא מופעל ומאופיין זה סוד גדול</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">אבל אנחנו יודעים על המינד מספר דברים רלוונטיים ליעניינו</span>:</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><ol><li><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">למינד קיימות שלוש תכונות שאפשר על פיהם להגדיר את מצבו</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">התכונות </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">גונות</span>) <span style="font-family: Albany AMT;">הן (בתרגום חופשי לעברית)</span>: <span style="font-family: Albany AMT;">פעיל, סביל וטהור </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">רג</span>'<span style="font-family: Albany AMT;">ס</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">טמס וסטווה</span>). <span style="font-family: Albany AMT;">המצב הטהור </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">הסטווי</span>) <span style="font-family: Albany AMT;">הוא מצב בו יש איזון מלא ושקט בין המניד והסביבה</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">לצורך פשטות נתייחס עכשיו רק לפעיל </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">רג</span>'<span style="font-family: Albany AMT;">ס</span>) <span style="font-family: Albany AMT;">והסביל </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">טמס</span>). <span style="font-family: Albany AMT;">אפשר לראות תכונות אלו תכונות המגדירות את המינד במספר אופנים </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">יש אפשרויות נוספות להתבונן על הגונות אך לא אתייחס אליהן</span>). <span style="font-family: Albany AMT;">כתכונות הפוכות עייף לעומת ערני או להתבונן על האספקט הפעיל והתנועתי של המינד ולעמוד אותו</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">כלומר מאוד פעיל או כנמוך כלומר כסביל</span>.</div></li></ol><ol start="2"><li><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">המינד והגוף הם שתי ישויות</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">הטמפרמנט של הגוף לא בהכרח תואם את הגונה המאפיינת את הפעילות המנטלית</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">הקונפליקט בין השניים </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">כמו כל קונפליקט אחר</span>) <span style="font-family: Albany AMT;">יוצר כאב</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">לדוגמה</span>: <span style="font-family: Albany AMT;">הראש מאוד סוער ממאורעות היום אבל הגוף תשוש ביותר וקשה להירדם</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">או ההפך הגוף ערני ותזזיתי אבל המינד עוד לא קם</span>. </div></li></ol><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">תכונות המינד </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">הגונות</span>) <span style="font-family: Albany AMT;">מושפעות מ</span>: </div><ul><li><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">תזונה</span>, </div></li><li><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">רשמים שאנו מכניסים לזיכרון </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">תמונות</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">סיפורים</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">ריחות ועוד</span>), </div></li><li><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">תנועה </span> </div></li><li><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">תנוחת הגוף </span> </div></li><li><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">נשימה</span></div></li></ul><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">על מנת לאפשר שינה טובה צריך שהגוף יהיה עייף</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">כדאי להתייגע במידה במהלך היום</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">ומבחינה מנטלית מומלץ שהתכונה </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">הגונה</span>) <span style="font-family: Albany AMT;">הדומיננטית במינד תהייה הטמס</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">כלומר לפני השינה עלינו להוריד את הרג</span>'<span style="font-family: Albany AMT;">ס</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">כל אחד מהתחומים המופיעים למעלה עשוי לתרום</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">כל קושי בשינה</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">כמו בכל תחום אחר</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">צריך להיבחן לגופו </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">בתזונה</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">זיכרונות</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">תנועת הגוף תנוחת הגוף וכמובן בתבנית הנשימה</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">פלוני המתקשה בשנתו סיבותיו שונות ועל כן כדאי לחקור לבדוק כל מקרה לגופו ולראות האם נושא התזונה או דווקא גירויים מנטליים לא מתאימים הם הגורם הדומיננטי לאדם זה</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">לצערי מדע היוגה אינו אינסטנט ודורש ניסיון ותהייה</span>. </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">אספר על תלמידה שלי שבאה מסיבות שונות</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">אישה מבוגרת שתרגלה מדיטציה שנים רבות כך שהנשימה הייתה לה טבע שני </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">לעתים אנשים שאינם מורגלים להשתמש בנשימה צריכים תקופת הסתגלות על מנת שיוכלו ליישם את ההשפעה החזקה שיש לנשימה על הצד המנטלי בצורה טובה</span>). <span style="font-family: Albany AMT;">נתתי לה תרגול שיעזור לה לחזק את עצמה</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">התרגול היה מושטת על נשימה ובסופו תרגול פרנימה</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">תרגילי נשימה שמטרתם להרגיע</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">לא ידעתי שהיא סובלת מקשיי שינה</span>. </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">לאחר שבוע שנפגשנו היא הודתה לי על כך שהחזרתי לה את השינה</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">לאורך הזמן </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">מספר שנים שאני מכירה אותה</span>) <span style="font-family: Albany AMT;">היא קישרה בוודאות את התרגילי הנשימה לשינה ערבה</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">ועד היום אין לה מילים להודות</span>. </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">כיצד נעזור לעצמנו על פי הפרמטרים הרשמתי</span>:</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><u>תזונה</u> – המזון צריך להיות מסוג שאינו מעורר</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">קל לעיכול ולא לפני השינה</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><u>רשמים</u> – אי אפשר לשלוט בכל מה שנכנס לנו לראש</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">אפשר לקרוא לזה מזון רוחני</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">אבל בהחלט יש דברים שיש לנו שליטה עליה</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">כשאני ראוה סרט מותח הוא נכנס לי למחשבות</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">אותו הדבר עם ספרים</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">לאחר צפייה בסרט מתח לפני השינה אנו נוהגים לשים מוזיקה על מנת שהשינה תבוא אחרי אינפורמציה פחות אינטנסיבית</span>. </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">הנושא הזה של להפחית את הרשמים הוא מאוד רחב ומורכב</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">חלק מהשאלות שיש לשאול אותן הן</span>: <span style="font-family: Albany AMT;">מי אני</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">מה העיסוק שלי</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">עד כמה אני רוצה להיות נקי שכן הגבלה על כמויות ועוצמות הרשמים יכולה להיות ברמות שונות</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">נשאיר דיון זה לפעם אחרת</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><u><span style="font-family: Albany AMT;">תנועה</span></u></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><span style="text-decoration: none;">יש תרגיל מאוד יפה המראה את הקשר בין סוג הפעילות והתחושה המנטלית</span></span><span style="text-decoration: none;">.</span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><span style="text-decoration: none;">ניקח שתי אסנות מוכרות כפיפה לפנים בישיבה על כיסא וקוברה</span></span><span style="text-decoration: none;">. <span style="font-family: Albany AMT;">נבצע אותם בכפוף לכל עקרונות תרגול היוגה שפרסמתי בעבר בסדר הבא</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">: <span style="font-family: Albany AMT;">כפיפה לפנים בישיבה על כיסא</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">, <span style="font-family: Albany AMT;">קוברה</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">, <span style="font-family: Albany AMT;">כפיפה לפנים בישיבה על כיסא</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">, <span style="font-family: Albany AMT;">קוברה וננוח</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">. <span style="font-family: Albany AMT;">לאחר מנוחה נבחן את עצמנו מה בא לנו לעשות עכשיו</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">, <span style="font-family: Albany AMT;">מה מידת הערנות שלי האם אשמח להמשיך לתרגל או ללכת להרפיה טובה</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">.</span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><span style="text-decoration: none;">לאחר מכן נבצע את אותם תרגילים בסדר הפוך</span></span><span style="text-decoration: none;">:</span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><span style="text-decoration: none;">קוברה</span></span><span style="text-decoration: none;">, <span style="font-family: Albany AMT;">כפיפה לפנים בישיבה על כיסא</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">, <span style="font-family: Albany AMT;">קוברה</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">, <span style="font-family: Albany AMT;">כפיפה לפנים בישיבה על כיסא ונונח</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">.</span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><span style="text-decoration: none;">נבחן את אותם פרמטרים עכשיו</span></span><span style="text-decoration: none;">.</span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; text-decoration: none;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><span style="text-decoration: none;">כל אחד בא מעולם אחר והוא צריך להכין עצמו לשינה על ידי ניסיון ותהייה כך שיהיה מיוגע מספיק מבחינה פיזית והמינד יהיה מוכן לשינה</span></span><span style="text-decoration: none;">. <span style="font-family: Albany AMT;">אפשר לקחת תרגילים או תנועה לא רק מעולם היוגה</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">. <span style="font-family: Albany AMT;">אני יכולה לחשוב על סגנונות ריקוד שונים</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">, <span style="font-family: Albany AMT;">על הליכה</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">, <span style="font-family: Albany AMT;">ריצה סקס ועוד</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">, <span style="font-family: Albany AMT;">ולבחון כיצד הם משפיעים על שנתינו</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">. <span style="font-family: Albany AMT;">אין כללים מדויקים כל אחד וגופו</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">.</span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; text-decoration: none;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><u>תנוחת הגוף</u><span style="text-decoration: none;"> </span></span> </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><span style="text-decoration: none;">לפני השינה צריכה להיות תנוחה שנוחה לאורך זמן ומאפשרת הרפיה</span></span><span style="text-decoration: none;">. <span style="font-family: Albany AMT;">בכלל ביצוע הרפיה לפני השינה הוא מומלץ כתרופת פלא תמיד</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">.</span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; text-decoration: none;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><u><span style="font-family: Albany AMT;">נשימה </span></u> </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><span style="text-decoration: none;">הכלי העצמתי ביותר</span></span><span style="text-decoration: none;">. <span style="font-family: Albany AMT;">בעצה על רגל אחת</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">. <span style="font-family: Albany AMT;">על מנת להרגיע את המינד עלי להאריך את הוצאת האוויר ביחס להכנסת האויר לגוף</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">. <span style="font-family: Albany AMT;">אם מדובר ביצירת תשתית לשינה עמוקה ונינוחה כל המרבה הרי זה משובח</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">.</span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><span style="text-decoration: none;">להלך מתכון</span></span><span style="text-decoration: none;">:</span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><span style="text-decoration: none;">חשוב לבחור תנוחה מאוד נוחה בישיבה או בשכיבה המאפשרת נשימה חופשית</span></span><span style="text-decoration: none;">.</span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><span style="text-decoration: none;">עימדו את זמן הכנסת האויר </span></span><span style="text-decoration: none;">(<span style="font-family: Albany AMT;">אפשר עם מטרונום</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">) <span style="font-family: Albany AMT;">נסו להוציא אוויר בזמן כפול</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">.</span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><span style="text-decoration: none;">עם הזמן השאיפה תתארך אך שימרו על יחס קבוע של נשיפה כפולה משאיפה</span></span><span style="text-decoration: none;">. </span> </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;"><span style="text-decoration: none;">לאחר מספר נשימות </span></span><span style="text-decoration: none;">(12) <span style="font-family: Albany AMT;">אפשר לנסות להגדיל את היחס</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">. <span style="font-family: Albany AMT;">כך שהנשיפה תהייה אפילו ארוכה מפי שתיים</span></span><span style="font-family: Albany AMT;"></span><span style="text-decoration: none;">. </span> </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; text-decoration: none;"><span style="font-family: Albany AMT;">לילה טוב</span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; text-decoration: none;"><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2213892258054019756-6144937858408192662?l=yogayomyom.blogspot.com' alt='' /></div>תמר מרניןhttp://www.blogger.com/profile/06824519011145774383noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2213892258054019756.post-38846886684388374432011-10-05T11:53:00.000+02:002011-10-05T11:53:33.330+02:00רזי תרגול היוגה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <style type="text/css"> <!-- @page { margin: 0.79in } P { margin-bottom: 0.08in } --> </style> <br /><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">אתמול בשיעור הבוקר הגיעה תלמידה לאחר פגרת מחלה ארוכה</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">תלמידה מאוד וותיקה</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">את כל רזי התרגול והדיוק בתרגול הפנימה</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">כשהבסיס מובן מאליו אפשר להתחיל לדבר על שלב ב</span>'. <span style="font-family: Albany AMT;">על עוצמות שונות בתרגול והכוונתן למקומות שונים וספציפיים</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">פיזיים או מנטליים</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">עוד אחזור לרזי התרגול</span>. </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">בערב הגיע תלמידה של תלמידה שלי</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">גם היא מתרגלת כמה שנים</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">גם היא מכירה את רזי התרגול אבל השפה שלי הייתה חדשה לה</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">כמו במפגש עם כל מורה השונה ממה שאתה מכיר יש לשים לב לניואנסים חדשים ולדגשים אחרים</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">עובדה שתובעת הרבה תשומת לב ומאמץ</span>. </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">מסיבות אלו בשני השעורים בחרתי בתרגול ממוצע</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">לא קשה מידי</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">תרגול הבוקר היה קל יותר</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">פשוט מאוד</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">אם מקום להתענגות על הנשימה ועל ה</span>"<span style="font-family: Albany AMT;">חזרה הביתה</span>" <span style="font-family: Albany AMT;">והתחלה מינורית של חיזוק הגוף בדרכים בטוחות</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">תרגול הערב שילב אלמנטים קצת יותר דינמיים על מנת שלא לשעמם</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">תמיד הרושם שלי הוא שאני מתרגלת תרגול מאוד מעודן</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">מאוד פשוט ושהתרגול על אף שהוא מכיל תרגילים שונים ומטרות שונות הוא בעלי מבנה מאוד דומה</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">אנשים שאינם מכירים את </span>"<span style="font-family: Albany AMT;">רזי תרגול</span>" <span style="font-family: Albany AMT;">היוגה</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">עליהם אני מדברת</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">עשויים להשתעמם</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">בשיעור הבוקר המתרגלת חוותה </span>"<span style="font-family: Albany AMT;">פרץ של שימחה גופנית</span>" <span style="font-family: Albany AMT;">שהתעוררה מתוך הגוף במהלך התרגול</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">אני משייכת פרץ זה לצדדים מנטליים או אנרגטיים של התרגול</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">לאו דווקא לחוויה הפיזית</span>.<span style="font-family: Albany AMT;"> בסופו של דבר התרגול הוא כמו נסיעה על אופניים</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">לא רק שהגוף זוכר את התנועה ואת תוצאותיה הוא גם זוכר היכן לשים לעצמו גבולות</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">זה כמו שיר ילדות שצץ ועולה מתוך הזיכרון</span>. </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">בשיעור הערב התלמידה אמרה שהיה לה מאוד קשה</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">היא לא הייתה רגילה לכזה דיוק</span>. אני חייכתי לשם המילה דיוק - בהמשך.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">היה לה מאוד מעניין והיא שחוותה משהו חדש וטוב</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">עוד ימים יגידו</span>. </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">מהם רזי התרגול</span>?</div><br /><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: Albany AMT;">שום מסטיקה</span>. </li><li><span style="font-family: Albany AMT;">בחינה והבנה מאוד עמוקה של מהי הנשימה</span>. </li><li><span style="font-family: Albany AMT;">כיצד הנשימה יוצרת תנועה בגוף</span>. </li><li><span style="font-family: Albany AMT;">כיצד התנועה תומכת בנשימה</span>. </li><li><span style="font-family: Albany AMT;">כיצד תנועת הנשימה מתפשטת עם כל אסנה ואסנה</span>, </li><li><span style="font-family: Albany AMT;">כיצד אנו נעזרים בהבנת הנשימה על מנת לשמור על עצמנו ולעבוד כפי יכולתנו </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">לא יותר מידי ולא פחות מידי</span>) <span style="font-family: Albany AMT;">וכיצד כל אלו משפיעים על המינד</span>. </li><li><span style="font-family: Albany AMT;">התבוננות באלמנת כוח המשיכה.</span></li></ul><br /><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">ההתבוננות באלמנת כוח המשיכה מחזיר אותי להגדרה של אסנה, (ראו פוסט בנושא) כשהתלמידה אמרה לי שחוותה דיוק חייכתי. מדוע חייכתי לשם המילה דיוק</span>? <span style="font-family: Albany AMT;">מאחר שהדיוק הוא פנימי בעוד שמבחינה חיצונית אין אני מקפידה על דבר</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">לא חשוב היכן ממוקמות הרגליים</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">מה הזוית בין כף הרגל לאופק</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">ועוד ועוד</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">אני מצרפת דף שניסחתי לפני הרבה שנים </span>"<span style="font-family: Albany AMT;">עקרונות תרגול היוגה</span>" . <span style="font-family: Albany AMT;">אני מקווה שמי שיגיע לקרוא דף זה יבוא בהזדמנות לתרגול</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">על מנת להפיח רוח במילים שכן אין הלימוד בכתב דומה לתורה שבעל פה</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="CENTER" dir="RTL" style="line-height: 200%; margin-bottom: 0in;"> <u><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>עקרונות תרגול היוגה בשיטת סווסטה יוגה ואיור וודה</b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>. </b></span></span></u><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"></span></span> </div><div align="CENTER" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><span style="font-family: Albany AMT;">כל הזכיות שמורות לא</span>.<span style="font-family: Albany AMT;">ג</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">מוהן</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">מורי היקר ותלמידו של שרי</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">ט</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">קרישנמצ</span>'<span style="font-family: Albany AMT;">ריה</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in;"><br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="font-weight: normal; line-height: 200%; margin-bottom: 0in;"> <span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">1. </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">הנשימה צריכה להיות</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">: </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">ארוכה חלקה עדינה ויציבה </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">(</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">דירגמה וסוקשמה – סוטרה </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">2:50).</span></span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="font-weight: normal; line-height: 200%; margin-bottom: 0in;"> <span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">2. </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">תנועת הנשימה האופטימלית</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">: Top to bottom , Bottom to top. </span></span> </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="font-weight: normal; line-height: 200%; margin-bottom: 0in;"> <span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">3. </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">בין שאיפה לנשיפה ולהפך תמיד תהיה השהייה של שניה או שתיים</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">.</span></span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="line-height: 200%; margin-bottom: 0in;"> <span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>4. </b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>כל ביצוע של אסנה </b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>(</b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>בתנועה או שהייה</b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>) </b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>חייב לאפשר נשימה איכותית</b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>. </b></span></span> </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="line-height: 200%; margin-bottom: 0in;"> <span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>5. </b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>הנשימה מהווה אבן בוחן למצב הגופני</b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>. </b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>אינדיקציה נוספת היא הדופק</b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>.</b></span></span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="font-weight: normal; line-height: 200%; margin-bottom: 0in;"> <span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">6. </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">ישנו קשר בין תנועה לנשימה</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">. </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">אורך התנועה </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">= </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">לאורך הנשימה או הנשימה ארוכה מהתנועה</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">.</span></span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="line-height: 200%; margin-bottom: 0in;"> <span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>7. </b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>תנועת הגוף הנוצרת ע</b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>"</b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>י הנשימה</b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>, </b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>מובילה את התנועה אל התנוחה ובחזרה ממנה לנקודת המוצא</b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>.</b></span></span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="line-height: 200%; margin-bottom: 0in;"> <span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>8. </b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>תנועה נוצרת תמיד מהמרכז אל הקצה</b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>. (</b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>כשמדובר בתנועה אל התנוחה</b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>, </b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>כשמדובר בתנועה מהתנוחה וכשמדובר בשהייה בתנוחה</b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>).</b></span></span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="font-weight: normal; line-height: 200%; margin-bottom: 0in;"> <span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">9. </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">תרגול היוגה אינו במטרה להגיע ל</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">"</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">תנוחות סופיות</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">", Form. </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">התרגול הוא תנועה בהתאם ליכולת של המתרגל</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">.</span></span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="font-weight: normal; line-height: 200%; margin-bottom: 0in;"> <span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">10. </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">אם אין סיבה אחרת</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">, </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">רצוי תמיד לנשום ב</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">-"</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">אוג</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">'</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">אי</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">". </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">חשוב ליצור צליל עדין ולהימנע ממתח באוזניים</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">.</span></span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="font-weight: normal; line-height: 200%; margin-bottom: 0in;"> <span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">11. </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">המטרה בתרגול היא עבודה על הגב</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">. </span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">נשתדל תמיד בעבודה על הגפיים והראש לשלב תנועה של הגב</span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;">.</span></span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="line-height: 200%; margin-bottom: 0in;"> <span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>12. “no pain, no gain" </b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>לא תקף</b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>.</b></span></span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="font-weight: normal; line-height: 200%; margin-bottom: 0in;"> <br /></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="line-height: 200%; margin-bottom: 0in;"> <span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>הסעיפים המודגשים הם העקרונות שיבטיחו לנו תרגול בטוח</b></span></span><span style="font-family: Arial,sans-serif;"><span style="font-size: medium;"><b>.</b></span></span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2213892258054019756-3884688668438837443?l=yogayomyom.blogspot.com' alt='' /></div>תמר מרניןhttp://www.blogger.com/profile/06824519011145774383noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2213892258054019756.post-6092944861542131632011-10-02T12:59:00.000+02:002011-10-02T12:59:17.979+02:00"לחייך"<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><b>לקראת השנה החדשה</b><br /><style type="text/css"> <!-- @page { margin: 0.79in } P { margin-bottom: 0.08in } --> </style> <br /><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">לכבוד השנה החדשה </span>- <span style="font-family: Albany AMT;">סיכום </span> </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">קל לעט להתגלגלת על הנייר</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">קל לעת להתגלגל משנה לשנה</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">כשהגלגול קליל וללא כובד ראש וכשתחושת הלב והעיניים הולכות קדימה</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">כשהמבט מלא תיקווה לכבוד הסיום וההתחלה</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">הייתי רוצה לשמח את הקוראים בחיוך פשוט</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">למה חיוך</span>? <span style="font-family: Albany AMT;">כי לצחוק זה קל אבל חיוך זה </span><span style="font-family: Albany AMT;">משהוא </span></div><br /><blockquote><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"><span style="font-family: Albany AMT;">שנולד מבפנים</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">כמו תינוק ומתגלגל החוצה וכולם שמחים איזה יופי הוא הולך לבד איך</span>.....: (<span style="font-family: Albany AMT;">יהונתן גפן</span>)</div></blockquote><br /><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">אני הכרתי את השיר לראשונה בילדותי</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">בחופשת אוהלים עם הורי </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">מעולם הורי לא ישנו באוהלים</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">לא לפני האירוע הזה וגם לא אחרי</span>) <span style="font-family: Albany AMT;">בנואבה</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">על החוף</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">אני בגיל של בתי היום</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">כיתה ח</span>' <span style="font-family: Albany AMT;">או ט</span>'. </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">מצד אחד הורי ומצד שני המושבה של הפרקים שגרו דרך קבע על החוף</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">מצד אחד הים הכחול ומצד שני ההרים והשמיים</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">מצד אחד המשפחה ומצד שני חברים של ההורים עם ילדים שגדולים ממני שלימדו אותי את כל מה שילדים בגילי לא אמורים לדעת</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">אני חושבת שהיה ובטח עוד יש הרבה קסם במקום</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;"> </span></div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"><span style="font-family: Albany AMT;">בכל אופן כשנסענו לנואבה השימשה הקדמית של המכונית נסדקה והלכה</span>. (<span style="font-family: Albany AMT;">בגלל כל אמצעי הבטיחות התנפצות הדרגתית של שימשת מכונית זה דבר יפה במיוחד</span>). <span style="font-family: Albany AMT;">עם הפנים דרמה ועם המזג האויר הישראלי לא טרחנו להפריע לעצמנו והמשכנו למדבר</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">במדבר התפתחה סופת חול</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">ומזג האויר הפך לסוער</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">כמו רגשותיי שסערו מכל הניגודים שהיו לי סביב</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">אני מחייכת כשאני חושבת על הדרך חזרה</span>:</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">אבי עם משקפת שנורקל מהים ושמיכת צמר ורודה של תינוקות קשורה לראשו כמו כפייה נוהג מאילת לתל אביב</span>. <span style="font-family: Albany AMT;">אני ואימי מאחורה מספקות את שירותי הוישרים</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">כל פעם מחליפים לאבי משקפת ומנקים את הטיפות</span>.</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">זה נמשך שעות</span>....</div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">אני אפסיק</span>. </div><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">העט התגלגלה לי</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">החיוך עלה לי ושנה טובה</span>,</div><br /><blockquote><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <span style="font-family: Albany AMT;">בריאות</span>, <span style="font-family: Albany AMT;">אריכות ימים ושלווה נפשית </span>(<span style="font-family: Albany AMT;">קרישנמצ</span>'<span style="font-family: Albany AMT;">ריה</span>). </div></blockquote><br /><div align="RIGHT" dir="RTL" style="margin-bottom: 0in; margin-left: 0.49in;"> <br /></div> <b><br /></b></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2213892258054019756-609294486154213163?l=yogayomyom.blogspot.com' alt='' /></div>תמר מרניןhttp://www.blogger.com/profile/06824519011145774383noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2213892258054019756.post-88107910480630859842011-09-19T23:40:00.000+03:002011-09-19T23:40:20.091+03:00כאבי גב<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><b>"הדמות שכואב לה הגב"</b><br />היו לי כל מיני מורים בדרך שלי ללמוד להבין את הגוף, אחת הדגולות שביניהן הייתה רותי דייכס. ידוע כמורה למשחק מול מצלמה. אומנית העברת המסר בצורה ויזואלית. מי אתה? מה אתה מרגיש? מה מספרת לנו שפת הגוף? … והכל בקטנה, איך ליצור סיטואציה רגשית בשפה הגוף ושפת התנועה: נשימה, התנהגות וכו'.<br /><br />רותי דייכס הייתה אוספת בפינצטה ומקטלגת את האינפורמציה הזו בתוך תבניות שונות תחת הכותרת ה-"דמות”. <br /><br />להלן ה"דמות" של הסובל מכאבי גב קלים, אלו שלא מדברים עליהם אך מטרידים (כמו יתושים ראה פוסט)<br /><ul style="text-align: right;"><li>וכשאתה מתכופף, אתה הולך מעט אחורה ומוצא משענת לאחת הידיים שתתמוך בהתכופפות ובהתיישרות.</li><li>כשהרצפה נראית רחוקה מתמיד.</li><li>כאשר אתה קם בבוקר ולוקח לגב הרבה זמן ל"התניע"</li><li>כאשר אתה משתדל לא לרחוץ כלים בערב כי הגוף עייף והגב מדבר.</li><li>כשאתה שמח למסג' בכל עת.</li><li>כשהידיים ממששות משהו ויש הבעה של סבל קלה</li></ul><br />לצערי התופעה מאוד נפוצה. כל אחד יכול למקם את עצמו על הסכלה של "הדמות שכואב לה הגב" מאחד ועד עשר. עשר זה כשאתה מרגיש 10, כשאתה לא חושב פעמיים לפני שאתה מתכופף להרים את הגרביים של הילדים שזרוקות בסלון. לא כדאי להסתפק בפחות מזה.<br /><br />התהליך של בניית "הדמות שכואב לה הגב" הוא אטי ובלתי מורגש. יום בהיר אחד אתה מוצא את עצמך עונה להגדרה. כשאתה מתחיל להרגיש את הרמזים הראשונים ל"דמות", תדע לך שלא כדאי למצוא תירוצים, כדאי ללכת ולבדוק ובעיקר לתחזק. <br /><br />מה הכוונה לתרץ? היה לי יום ארוך, עשיתי ספונג'ה, שטפתי שלושה ילדים כשאני כפופה אל האמבטיה מבלי להתיישר, שיניתי את התרגול שלי...., כל אלו תירוצים. האמת מאוד פשוטה: “גב חזק גמיש וסימטרי", זה כל הסיפור.<br /><br />אז איך נגיע לגב חזק גמיש וסימטרי? איך נתחזק?<br />צריך ללמוד להרפות, <br />צריך ללמוד לזהות את נקודות התורפה, <br />צריך ללמוד ליצור את התנועה נכונה במקום הנכון.<br />צריך להקדיש כמה דקות בכל יום. <br />צריך למצוא את הדרך הנכונה לכם, ותאפשר לכם לתרגל באהבה.<br /><br />אבחון ה”דמות” (הקלט) ובניית רצף התרגילים עם ההדגשים הנכונים (הפלט) הוא האומנות שבהוראה. המורה שלי, א.ג מוהן, גורס שמורה צריך להיות בעל ידע ואומן. הידע הוא הכרת הגוף והאומנות היא בניית התרגול. לא רק לבנות רצף נכון לגוף המתרגל אלא גם רצף שיגרום לאדם לא להשתעמם, או בשפה שלי להתאהב.<br /><br />והתרגול יכול להיות מאוד קצר, מאוד פשוט.<br /><br />אני מצרפת אחד מדפי התרגול שתלמידים שלי לפעמים "תולים על המקרר", זוהי שפה מאוד פשוטה של ציורים. הם בדרך כלל מיועדים לאדם ספציפי בזמן ספציפי ומידי פעם מתעדכנים.<br /><br />צריך להכיר קצת את הטכניקה, הטכניקה מאוד פשוטה ואחר כך אפשר להתאהב.<br /><br />מה הכוונה ב"להתאהב”?<br /><br />היום בשיעור של קורס מורים, יצא לי להדגים מספר נשימות, טכניקה של כניסה ויציאה מאסנה (תנוחה). התחושה הנעימה שאפפה אותי, הרצון להמשיך ולעשות עוד מאותו הדבר, העונג הגופני שהוביל לחיוך גדול ומוציא אותי לרגע מהשיעור הוא סוג של התאהבות. <br /><br />התרגול פשוט, זמין וכיפי אך אי אפשר להבטיח נסים ונפלאות לכל נושם. התרגול חייב ליצור שינוי מהיר לטובה אחרת צריך לשנות משהו, והתרגול חייב להיעשות עם ההתמדה וסובלנות. העשייה היום יומית מייגעת, כמו כל שיגרה, אבל ללא התמדה זו, לא נוכל לקרוא לתרגול יוגה.<br /><br />"ללא טפס (על טפס אכתוב בנפרד) לא תגיע לשום מקום” פרשנות המתורגמת בחופשיות מתוך דבריו של החכם ואייסה.<br /><br />תרגול ראשוני לכאבי גב:<br /><br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-_tkfva-zSeQ/Tnekt4K6-cI/AAAAAAAAANE/kzBFF0ubQKQ/s1600/yoga.png" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/-_tkfva-zSeQ/Tnekt4K6-cI/AAAAAAAAANE/kzBFF0ubQKQ/s1600/yoga.png" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">תרגול מס' 1</td></tr></tbody></table></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2213892258054019756-8810791048063085984?l=yogayomyom.blogspot.com' alt='' /></div>תמר מרניןhttp://www.blogger.com/profile/06824519011145774383noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2213892258054019756.post-51246044775843404272011-09-17T13:33:00.005+03:002011-09-19T09:45:41.338+03:00למעלה ולמטה ו-Tadasana<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"> <b>הרהורים מתוך חי אבן יקט'אן לאבן טופיל, תורגם לעברית ע"י יאיר שיפמן </b><br />אין ביכולתי להבין את הספר היקר הזה שנכתב בתרבות ובזמן שאינם שייכים לי. נותרה לי רק האינטרפרטציה האישית שלי לכתוב, או לחלק ממנו.<br /><br />באופן כללי זהו ספר השייך למיסטיקה הסופית בערך משנת 1000 לספירה הנוצרית, הוא נכתב הושפע והשפיע על טקסטים אחרים שנכתבו באותה תקופה (למשל הרמב"מ מוזכר בהערות ובאותיות הקטנות יותר מפעם אחת). אם אני מדברת מנקודת מבט של היוגה הספר מזכיר לי, אולי בגלל שהכל מזכיר לי, את הרעיון העומד מאחורי ה"סמקייה", אחת מששת האסכולות של החוכמה הוודית. אסכולה הבאה לספר לנו על הקיום, ממה הוא מורכב ואיך, אם נפענח אות הנוסחה, ונלך בדרך הסמקייה נחיה באושר נצחי. עוד נאמר על הסמקייה (לעתים מכונה סנקיה) שזהו טקסט מאוד תובעני ומורכב וכך גם התרגול שהוא מציע. הוא מיועד לאנשים שמוכנים ללכת בדרך זה באופן טוטלי. <br /><br />בסמקייה מבודדים את המרכיבים השונים של היקום וחוקרים את מערכת היחסים שביניהם. כך גם בספר שלפנינו. הגעתי לפני כמה ימים לנושא של חקר העצמים והגופים: <br /><br /><blockquote>“בחי ובדומם...ראה כי כל אחד מהם יכול להיות רק באחד משני מצבים: או להתנועע כלפי מעלה כמו העשן, הלהבה והאוויר כאשר הוא נמצא מתחת למים, או להתנועע אל הכיוון הנגדי, כלפי מטה, כמו המים, חלקי האדמה, חלקי הצמחים ובעלי החיים. כל גוף מן הגופים חייב (להתנועע) באחת משתי התנועעות האלה ולא ינוח אלא כאשר מכשול כלשהו יחסום את דרכו, כמו האבן, הנופלת הפוגעת בפני האדמה הקשים ואינה יכולה לחדור דרכם, ואילו התאפשר לה לא הייתה סוטה כנראה מתנועתה, ולכן, … הוא הדין באשר לעשן. זה לא יסטה מן התנועה כלפי מעלה, אלא אם כן יפגוש בכיפה קשה אשר תעצרהו ואז יפנה ימינה ושמאלה. ואחר כך, אם יחלץ מאותו כיפה יחתוך את האוויר בעלותו אל על משום שהאויר אינו יכול לעצרו....” (מתוך חי אבן יקט'אן עמודים 85,86) </blockquote>הבוקר, בתרגול הבוקר שלי, כמה דקות אחרי שנפתחות העיניים וכל הגוף מנסה כמו אבן ליפול למטה מילים אלו חזרו אלי. העצמים שנכחו בתרגול היו: <br /><ul style="text-align: right;"><li> הגוף הכבד ובעל יכולת התנועה, עדיין תנועה נוקשה </li><li> הארץ או הרצפה תחתיו מלמטה </li><li> החלל מסביב העולה כלפי מעלה </li><li> והאויר שנכנס ויצא (הנשימה) ויצר תנועה</li></ul><div style="text-align: right;"><br /></div>התנועה החלה בעצלתיים כמו חיפושית שנת 68 בבוקר ירושלמי חורפי: <br />האויר נכנס לגוף, הגוף הכבד כמו רצה לעלות עם האויר כלפי מעלה, הידיים נמשכות מעלה בגוף ומנסות להידבק לכוח העלייה והצמיחה של האויר. אחר כך האויר הולך, כמו בגד המתרוקן מהגוף שמחזיק אותו והוא נופל לו על הרצפה. אבל הגוף לא נופל באמת כי שורשי כף היד והקדקוד כאילו מחוברים לאיזה אנקול בלתי נראה בחלל. הוא מתרוקן מבפנים ונמתח, נשמט, מתארך מתמלא נרפה לכיוון הרצפה, עד שבאה התנועה ההפוכה, השאיפה, האויר שנכנס ולוקח אותו למעלה. <br /><br />כך נמשכה החקירה של כל האסנות הבאות. הכניסה לאסנות השהייה באסנות והיציאה מהאסנות. הכוח המושך למעלה הכוח המושך למטה. כיצד אני מנצלת את מומנט הצמיחה כמו גולש גלים התופס גל שמביאו עד לחוף, וכיצד אני מנצלת את מומנט ההרפיה והכבדות כמו גולש גלים התופס גל שמביאו עד לחוף, אותו הדבר רק בכיוון ההפוך. <br /><br />מה יצא מזה? הנאה מרובה, ריכוז, עבודה מדוייקת יותר ואינטנסיבית. <br /><br />ללא ספק התנועה כתנועה בלבד ללא כוונה, ללא התכוונות, ללא התפשטות, ללא ריכוז ודימוי שונה מאותה תנועה הנעדרת כל יסודות אלו. אני מאמינה שבכל בוקר חדש ולכל אדם יש את הסיפור שהוא נוהג לספר לעצמו. כמו מנטרה, או המקום המנטלי שבו אתה מניח את מחשבותיך (בסנסקריט desha). גם תרגול המקום המנטלי חשוב, וחשוב שיהיה רלוונטי לזמן התרגול ולמטרת התרגול ותהייה בו התפתחות, כמו במנטרה (על מנטרה ארחיב בפעם אחרת). כל זה על מנת למנף את התרגול. למנף היא מילה מלקסיקון אחר. ואם ישאלו אותי לאן או למה למנף? אומר: לאן שצריך. <br /><br />באחד מהשיעורים היפים עם מוהן הוא תמלל לנו מה עבר בראשו של קרישנמצ'ריה בזמן תרגול פרנימה, ולאחר מכן בזמן תרגול אסנות. <br /><br />הוא דיבר על חזרה אל תחושת היציבות והביטחון בכל נשיפה, הוא הזכיר את הפסל המוכר של האל אדישסה (Adishesha), כשהעולם מונח בחיקו. <br /><br />בזמן שאיפה - ההתעלות למעלה. <br /><br />קרישנמצ'ריה היה אדם מאוד מאמין. והאמונה גם היא נכנסה לתמלול האסנות, לdesha, למקום המנטלי ששם בחר (לבלוג הבא) לשים את עצמו בכל רגע ורגע וכך גם בזמן התרגול. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2213892258054019756-5124604477584340427?l=yogayomyom.blogspot.com' alt='' /></div>תמר מרניןhttp://www.blogger.com/profile/06824519011145774383noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2213892258054019756.post-84706340931841157542011-09-01T11:16:00.000+03:002011-09-01T11:16:22.046+03:00שינויים ותבניות חשיבה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">לפעמים אומרים לי את דברים טריביאליים ביותר אנשים שונים בהזדמנויות שונות. אני שומעת ומהנהנת עם הראש, מתוך הרגל ומתוך אמונה שאכן הדברים ברורים לי, ואז לפעמים ברגע אחד כל האינפורמציות מצטלבות ביחד. ואני מבינה שגם אם הבנתי לא הבנתי. <br /><br />השבוע חזר והכה בי בדיון בנושא שינוי והרגל. בפילוסופיה הוודית הדבר המוחלט או הוודאי ביותר בקיום שלנו הוא השינוי. דוגמה מצוינת מופיעה במדריך לגידול ילדים: <br /><blockquote>"כל מסקנה או תובנה בקשר לרצונות או להרגלים של הילד נכונה ליום האתמול" </blockquote>יחד עם זאת, אנחנו, היצורים האנושיים (אני לא יודעת מספיק על יצורים אחרים), יצורים מקובעים במיוחד. הפחד מהחדש משתק אותנו לא פעם וגורם לנו להשלים עם מציאות איומה או רדודה. הרבה פעמים על מנת לא להתאמץ נבחר בדרך המוכרת. <br /><br />כשלוקחים רעיון זה של ההרגלים והדבקות שלנו בהרגלים לעולם המחשבות, אופי המחשבות או סוג המחשבות, אני מבינה כמה אני עצלנית, כמה קשה לא להיגרר לתבניות מחשבה האופייניות לי, החוזרות על עצמן ומעצבות לי כל רגע ורגע מחיי, מההתנהלות היום יומית ועד הבעות הפנים. <br /><br />אפילו בזמנים טובים, למשל בזמן תרגול. יש שקט מאוד גדול יש שלווה יש רגע של התפשטות חום נעים חוויתי הממלא את הגוף מבפנים. עם הסחת הדעת הראשונה המחשבות עולות, והן תמיד יגררו אותי למקום ידוע. מקום שיבסס או יכפה עלינו state of mind מסוים. <br /><br />ואיזה מצב מנטלי? זה משתנה אבל אני מזהה תבניות שחוזרות על עצמן, מחשבות טורדניות שחוזרות על עצמן, שמביאות אותי לכעס, לנרגנות, לחוסר שביעות רצון ותמיד אני אחזור עליהן. זה ההרגל שרציתי להתייחס אליו. ההרגל של המחשבות וההתנהגות או המעשים ממשיכים מאותה נקודה. <br /><br />המודעות להרגלים של סוגי חשיבה מצריכים עמל רב, בניית מציאות מנטלית חדשה מושגת גם היא המאמצים. הנטייה היא לחזור את ההרגל הישן. שינוי ההרגל הישן צריך לבוא מתוך הרבה מודעות ובתוספת מנות גדושות של רצון. מודעות רצון ומאמץ עומדים מאחורי המילה טפס, המילה הפותחת את הפרק השני ה”מעשי” של סוטרות היוגה של פאטנג'לי. <br /><br />הרצון והיכולת להיות מודע לזרם המחשבות בכל רגע ורגע הוא טפס. התוצאה היא ההבנה כיצד הלך רוחי משפיע על היחסים שלי עם הסביבה על ההתנהגות שלי ועל המעשים שלי. <br /><br />כיצד אני שוברת את המעגל המכני של נטייה זו או אחרת למחשבה זו או אחרת? יש להבין את ההקבלה בין מעגלים מכנים של פעולות למעגלים מכנים של מחשבות. והתשובה היא טפס. <br /><br />אני מבינה שחיים מתוך הרגל הם פשע, וכשמשתלבים הרגלים שונים של אנשים שונים כמו שקורה בדרך כלל בחיים אז הדברים אפילו יותר גרועים. לעיטים רק משבר או קריסה טוטלית עוזרת לצאת ממעגלים אלו. אני מניחה שרק כשאתה באמת נמצא בבוץ עמוק אתה מוכן להשקיעה את הארגיה והמאמץ הדרוש לשנות את ההרגלים הקבועים. <br /><br />מילים אלו מחזירות אותי לפוסט בנושא "תבשלי כמו שאת מתרגלת יוגה". </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2213892258054019756-8470634093184115754?l=yogayomyom.blogspot.com' alt='' /></div>תמר מרניןhttp://www.blogger.com/profile/06824519011145774383noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2213892258054019756.post-22874355773790215752011-08-22T23:16:00.000+03:002011-08-22T23:16:36.881+03:00ככה נולדתי, וככה אמות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">נושא המוות והחיים, השאלה איך הגענו ולאן אנחנו הולכים, לא מעסיקה אותי במיוחד ביום יום. השאלה שייכת לאותם דברים שתמיד נמצאים שם מתחת לפני השטח. היא נמצאת שם כאבן חדה שפוצעת בכל פעם שלא שמים לב, ולמעשה היא שייכת מאוד להגדרה של מי אני? שהיא אולי אחד השאלות המרכזיות שהיוגה המנסה להגדיר. <br /><br />השכלתי הפורמלית בתחום היוגה אינה אקדמאית, היא מבוססת על הרבה מפגשים עם מורה, חקרן ספקן חכם ובעל השכלה רחבה שצמח מתוך התרבות הוודית. הדיאלוג שאני מקיימת סביב עצמי כששאלות מסוג אלו עולות הוא גם המשך של הדיאלוג שלי עם המורים שלי. <br /><br />לאחרונה צצו מספר פיסות של מציאות שגרמו לי לחשוב. <br /><ol style="text-align: right;"><li>הבת שלי לערב שורשים הייתה צריכה להביא תמונות מגיל שנתיים. מדפדופים באלבומים מצאנו את התמונות שלה מהחצר בכפר כשהיא בין עצי ההדר מרוחה בצבעי גועש מכף רגל ועד ראש, בערום. בן זוגי אמר – תמיד יש את תמונות הערום שמגיעות לערבים מסוג זה, למה אנשים עושים את זה? </li>
<li>סרט של במאי של סרטים דוקומנטריים שאני עוקבת אחריו כבר תקופה, שמתי לב שהמוטיב של גבר בגיל העמידה מוזנח בעירום, לא מלא, לא מיני, אבל בוטה חוזר על עצמו. ככה אנחנו. תראו, לא יותר. עם הכרס, עם המסכנות, תמיד בסצנות של תלותיות בבתי חולים. משהו מאוד ישיר, כאילו משהו שהוא מנסה לרמוז לעצמו. </li>
<li>ביקרתי תלמיד שלי כשהוא על ערש דווי. בימיו האחרונים. שוב בוטות. איש מבוגר שנלקח ממנו כבודו, ויכולתו לדברים הפשוטים ביותר. נושם בכבדות באמצעות מסכות חמצן, קטטר, חבוש, לא לבוש, עם כתף חשופה, מחובר להרבה מכשירים, לא מסגל לתקשר, גונח ועוד גונח ועוד גונח, כך שעות.</li>
</ol><div style="text-align: right;">הבוטות הזו של עירום בגיל מבוגר, הקשר של העירום הזה לעירום של הילדים כשהם רק באים לעולם עם המתיקות והטריות של לחמניות מהתנור, יוצרת אימפקט. למה? <br /></div><ul style="text-align: right;"><li>כי אתה רואה וכואב. </li>
<li>כי אתה יודע שאתה מתרגל לכל דבר, גם לקשה מכל, שלך או של אהובך ומשלים עמו. </li>
<li>כי יצר החיים הוא כל כך חזק ואתה לא יודע למה. </li>
<li>כי אתה רואה חוסר אונים. </li>
<li>כי יש כל כך הרבה כאב, כעס ומבוכה ברגעים האינטימיים האלו וכל כך קשה לדבר עליהם. </li>
<li>כי בסיטואציה הקשה הזו הכרוכה בהרבה מקרים בסבל גדול, האדם סגור בינו לבין עצמו בודד בבית חולים. </li>
<li>כי הלא ידוע מפחיד.</li>
</ul><div style="text-align: right;">הלא ידוע אכן הרבה פעמים מפחיד, אבל שנכנסים לשאלה הזה האם אני מפחדת? אני מרגישה שזו שאלה של בחירה. אני בוחרת לפחד. הידיעה שאתה בוחר לפחד או לא, הידיעה שהרצון להחליט לכאו או לכאן, לפחד או לא לפחד, קיימת גם היא. היא דומה לשאלה של לאהוב או לא לאהוב (את החיים ובכלל) והאם גם השאלה הזו היא מונעת ע"פ רצון?! <br /><br />ומה מוהן אומר?, (מוהן אמר, בשבילי, זה כמו הרצל אמר) </div><blockquote>חוק מספר אחד בטבע: אנחנו גדלים אנו מבוגרים וחזקים ובסוף קמלים ומתים. <br />חוק מספר שתיים בטבע: חייבים לקבל את חוק מספר אחד. </blockquote><div style="text-align: right;">האם יש נחמה? <br />מוהן אמר: </div><blockquote>אנו נולדים וההתנעה הראשונה שלנו היא החיפוש אחר האושר. אושר באשר הוא, אולי זו התאווה לחיים. </blockquote><div style="text-align: right;">ומה בינתיים? <br /><br />התלמיד שלי הלך לדרכו, יש מקום לעצב ויש מקום לרווחה, אפילו או דווקא ברגעים האלו ה"suka & duka" (עונד וכאב או רווחה ומחנק, ניגודים שהם הבסיס של הפילוסופיה הוודית) לא מרפים. </div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2213892258054019756-2287435577379021575?l=yogayomyom.blogspot.com' alt='' /></div>תמר מרניןhttp://www.blogger.com/profile/06824519011145774383noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2213892258054019756.post-42385565582365377032011-08-08T00:46:00.000+03:002011-08-08T00:46:00.067+03:00על פרנימה (Pranayama)<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">נשימה או תרגול פרנימה בשבילי זה כמו לזניה בשביל החתול האגדתי גרפילד. אני נזכרת בסצנה מתוך הסרט גרפילד, בה החתול החתולי מדבר על לזניה. <br /><br /><blockquote>"אין כמו לזניה כל מה שאתם רוצים מתחיל בלזניה (פרנימה), כל עשייה שלא תרצו לעשות מתחילה בלזניה (פרנימה), כל הבנה או תובנה מקורם בלזניה (פרנימה), החיים הם לזניה (פרנימה) ….” (הציטוט אינו מדוייק) </blockquote><br />למה? <br /><br />למה זה כל כך חשוב, למה התובנות השונות על הנשימה הן מקור לשינוי ההתבוננות שלי על עצמי, על התרגול האישי שלי, על החיים שלי ועל העולם כולו. למה אני כל כך מרוגשת כשאני מדברת על פרנימה. <br /><br />מה יש שם, בהבנת הנשימה? ואם יש שם כל כך הרבה למה זה לא תלוי בשלטי חוצות בכרזות ענקיות? למה דקארט לא כתב: אני נושם משמע אני קיים? <br /><br />האמת שאין לי תשובה לכל השאלות האלו, והאמת שאין זה משנה. אני התחלתי את הרומן שלי עם הנשימה לפני הרבה שנים. ההבנה שהנשימה יכולה להיות קצה של חוט עלתה כשראיתי שמשהו שונה אצלי בתבנית הנשימה, לא בזמן התרגול אלא בהתנהלות הרגילה, ומשם התחילה חקירה עצמית שהובילה אותי לכל מיני תובנות לגבי עצמי. אולי יהיו כאלו שיותר מחוברים לחושים שלהם או לרגשות שלהם והם היו מגיעים לאותו המקום בדרך אחרת. <br /><br />אך אם בדרך כל כך פשוטה, ללא מילים, אפשר להוסיף עוד כלי "לארגז הכלים" אולי כדאי לתת על כך את הדעת. <br /><br />בשיטות תרגול רבות מזכירים את הקשר גוף – נפש, שאין עליו עוררין. הנשימה היא צלע שלישית בקשר. היא קצה של חוט נוסף במעגל הסבוך הזה ואולי בגלל שלכאורה היא הרבה יותר פשוטה גם מהגוף וגם מהנפש היא יכולה להיות מפתח להכיר, להבין ולשנות את השניים. <br /><br />אחת מההגדרות של תרגול היוגה היא: “להתאים את הגונה (guna=תכונה של הmind, קיימות שלוש תכונות שלפיהן "ממופה" המצב במנטלי) הנכונה לזמן ולמקום". אני יכולה לשנות את הגונה ע"י תנועת הגוף או תנוחת הגוף, ע"י תבנית הנשימה וע"י מיקוד זה או אחר של המחשבה. <br /><br />הגוף הנשימה והמחשבה קשורים אחד לשני. מדע היוגה הוא הבנה של קשרים אלו, ויצירת שינויים בפרמטר אחד או יותר מבין השלושה על מנת להתאים את הגונה הנכונה לזמן ולמקום. למשל כאני מאוד מדוכדכת ארים עצמי ע"י ריקוד (הגוף), כשאני עומדת להירדם בנהיגה אזכיר לעצמי דברים מרגיזים – הם המעוררים ביותר. <br /><br />הנשימה היא דרך נוספת. מניסיוני הנשימה יכולה להיות מנוף לשינויים פיזיים, פיזיולוגיים, מנטליים ומה לא. <br /><br />ההבנת הנשימה היא תהליך של התבוננות, אינטימיות, הכרה ובדיקה מתמדת של תבנית נשימה. הדגש הוא על <b>תהליך</b>, תהליך הדרגתי ותובעני הדורש תשומת לב רבה. להפתעתי בכל פעם שאני נותנת את הדעת על תהליך זה מתגלות תובנות חדשות מכיוונים לא צפויים. יש צד חדש לגלות בכל פעם. <br /><br />לתת קצה של חוט ללימוד אישי הייתי מתחילה בשני נושאים: <br /><br />הראשון תרגיל פשוט. <br /><br />והשני התעסקות וחקירה של צמד המושגים "דירגמה וסוקשמה" (Dirga &Sukshma).<br /><br /><u>התרגיל: </u>מצאו לכם תנוחה נוחה במיוחד (שכיבה ישיבה או כל דבר אחר) תרגעו, בדקו מה אורך השאיפה שלכם, ונסו לנשוף אויר בזמן ארוך פי שלוש. למשך 12 נשימות. אם תראו שזה קשה מראש בחרו זמן שאיפה קצר יותר. חיזרו על התרגיל מספר פעמים ובכל פעם בסופו תעשו לעצמכם בדק בית: מה אני מרגיש\ה, איך הגוף שלי מרגיש, איך הקול שלי נשמע, מה בא לי לעשות עכשיו כו'. <br /><br /><u>דירגמה וסוקשמה</u> - הם שתי מילים המייצגות את המצב שבו הייתי רוצה שהנשימה שלי תהייה. נשימה ארוכה, חלקה, אחידה ויציבה. תנאי הכרחי להרבה דברים (לא לכולם). ההשוואה היא למוזיקה הרמונית. כל צליל נמצא במקומו מתפתח מתעצם וגווע לבסוף וצליל אחר ממשיך במקומו, עם ההפסקות הנדרשות עם הטמפרמנט הנכון ובעיקר עם ההרמוניה. בכתבים כתוב שעל מנת להגיע למצב זה עלינו לשמור ולתת את הדעת על מספר עקרונות: <br /><ul><li>יציבה נוחה במיוחד, עדיף כזו שתאפשר נשימה חופשית, כלומר גב ישר וסימטרי. מניסיוני, ישיבה נוחה הרבה פעמים היא ישיבה על כיסא. לפעמים, גם אצל מתרגלים וותיקים, ישיבה על כיסא יכולה להאריך פלאים את תבנית הנשימה. </li><li>הכרה של מערכת יחסי הגומלין בין הכנסת האויר והוצאת האויר. איכות, אורך, מהיכן נכנס או יוצא האוויר. </li><li>הזמן – במשך כמה זמן מתבצע התרגול (בדרך כלל הדבר יימדד כפונקציה של מחזורי נשימה). </li><li>המקום המנטלי בו המחשבות נמצאות. נושא מאוד רחב (Desha), עוד אעסוק בו בפעם אחרת. אצלי בחדר היוגה יש קורת עץ המחזיקה את הגג. אני קוראת לה מדף למחשבות. הרבה פעמים בתחילת השיעורים אני מבקשת באותה נימה של כיבוי הטלפונים להניח את הminds על המדף. </li></ul><div>חקירה של כל אלו תוביל אותנו להכיר את הנשימה שלנו ומכאן את עצמנו. שינויים בכל אחד מהנקודות ירמז לנו משהו על שינוי שחל בנו, שיש לתת עליו את הדעת. התהליך מחייב אך באותה מידה מעניין ואפילו חשוב הייתי אומרת. <br /><br /><br /><br /><br /><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2213892258054019756-4238556558236537703?l=yogayomyom.blogspot.com' alt='' /></div>תמר מרניןhttp://www.blogger.com/profile/06824519011145774383noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2213892258054019756.post-42638676874000527712011-07-31T11:22:00.000+03:002011-07-31T11:22:48.702+03:00היתוש והמחשבה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">שעה מוקדמת מאוד בבוקר עכשיו, בעלי גילה תכונות של לוחם קרבי היוצא לצייד אחר חיות טרף מוצצת דם מטרידות ביותר. אפילו טכניקת השינה אל מול המאוורר לא עזרה. בסוף העורבים והציפורים בישרו לי על בו השחר. איזה יום יפה נולד. <br /><br />לפני שנים רבות יצא לבעלי ולי לחיות כחודש במרכז קרישנמורטי הנמצא בצ'נאי, אז מדרס, בדרום הודו. התקופה הייתה סוף ספטמבר סוף אחת העונות החמות ולפני בוא המונסונים. מרכז קרישנמורטי ממוקם באחת האחוזות היפות שנבנו ע"י הבריטים בהודו. בנייה באבן, בתים גדולים, חצרות גדולות וגינות מרשימות ומטופחות. הגן הטרופי, הלחות, האדמה השחורה והפורה הולידו זיכרונות של ריחות קסומים. המקום היה גן עדן בתוך הכרך הסואן והמזוהם ששמו מדרס. <br /><br />אך אין רע בלי טוב. היתושים היו הרע. ללא הפוגה. בוקר וערב. יש שעה שבמקום הפסטורלי הזו היו מתקבצים מספר אנשים לשיחה על הדשא. נראה פסטורלי? כולם בשעה מדויקית, שעת היתושים, מתחילים לרקד במקום וכל אחד נעלם בניסיון למצוא מקום קצת יותר מזוהם ופחות ירוק. <br /><br />המקום היווה אכסניה לאנשי רוח. אחד האנשים, צרפתי, צייר מיניאטורות בחסד, נגן גיטרה שהרמוניות קסומות היו יוצאות מהגיטרה שלו ופילוסוף יצא בוקר אחד ובפיו ההקבלה בין היתוש והmide. <br /><br />תמיד נוכח, תמיד מזכיר את קיומו, תמיד מציק, לא מרפה, תמיד בתנועה, תמיד אתך. אתה מנסה לגרש את כל היתושים מהחדר, ולא לפתוח את הדלת לאף אחד לפני שאתה הולך לישון, והם מגיעים אליך מתוך הארון. כל תחבולה שתמציא על מנת לברוח מהם, תחזיק מעמד זמן קצר בלבד, בסופו של דבר היא תיכשל. הם תמיד שם. <br /><br />באותו רגע אין מוצא. נותר לקבל את היתושים (והמחשבות) לחקור אותם, ולדעת שבמקום אחר בזמן אחר הדברים שונים. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2213892258054019756-4263867687400052771?l=yogayomyom.blogspot.com' alt='' /></div>תמר מרניןhttp://www.blogger.com/profile/06824519011145774383noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2213892258054019756.post-69170044606987031242011-07-25T16:54:00.000+03:002011-07-25T16:54:40.531+03:00מתוך מאמר פתיחה לחוברת בנושא "אסנות" החוברת מלווה את קורס המורים.<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">בחוברת זו אגדיר מהי אסנה (asana), מהי ויניאסה קראמה (vinyasa krama), אניח את קווי היסוד לדרכים הפשוטות כיצד ללמד או להעביר את תרגול האסנות (asanam), ואזרע את הזרעים כך שההמשך יהיה כיד הדמיון (vikalpa) הטובה עליכם. <br /><br />שורש המילה אסנה נגזר מישיבה או עצמות הישיבה, בפרשנויות לכתבים שונים ממסורת היוגה, מפרשים את המונח אסנה כתנוחות ישיבה שונות בלבד. במקומות אחרים או בפרשנויות אחרות מרחיבים את ההגדרה לתנוחות, כלומר מצבים שונים של הגוף בהם הגוף סטטי. הגדרת האסנה בסוטרות של פאטנג'לי (Stira Suka Asanam) מכוונות אותנו ליציבה טובה ולתנוחה נוחה על מנת שנוכל לתרגל מדיטציה. יציבה טובה היא יציבה עם מינימום מאמץ, ללא שום תנועה מיותרת גם לא תנועה מנטלית (חשיבה) מיותרת, ללא פזילה לצדדים של מחשבות אלו או אחרות. למעשה זו הגדרת היוגה, לפחות ע"פ המסורת, או הסיבה העיקרית לתרגול יוגה. אנו מבקשים איכויות אלו של יציבה טובה, פיזית ומנטלית, בכל חלקיק זמן בתרגול (תרגול פיזי - עם הגוף, תרגול מנטלי, פרנימה (pranayama) וטכניקות שונות של מדיטציה. <br /><br />בתרגול היוגה קיים מימד זמן, ומכאן גם אלמנט התנועה במשך התרגול. כשיש זמן יש תנועה, תנועה מכל סוג שהוא. הזכרת נושא הזמן עוזרת לנו להבין את הצד המאתגר בשהייה בתנוחה יציבה, ללא תנועה. תנוחה יציבה היא תנוחה שאינה לא יציבה: היא ללא תנועה, ללא שינוי וללא פיזור פיזי מנטלי או אנרגטי. ע"פ הפילוסופיה הוודית הקיום שלנו, טבעו של העולם הוא שינוי. והשינוי נצפה על רקע אותו דבר אחד ויחיד שאינו משתנה, אותו מקום אליו אנו שואפים להגיע בזמן תרגול היוגה באשר הוא. הדיאלוג עם הזמן ועם התנועה הוא בבסיס החקירה שלנו כשאנו מתרגלים יוגה, כמו שנגדיר בהמשך. <br /><br />יפה לצטט בהקשר זה מתוך מורה נבוכים פרק יא' של הרמב"מ, פרק המוקדש למונח ישיבה: <br /><blockquote> ...הישיבה מיוחסת לשמים ברוב המקומות, כי השמים הם אשר אין בהם השתנות ולא שוני; רצוני לומר, שפרטיהם אינם משתנים כפי שמשתנים פרטי הארץ המתהווים וכלים.</blockquote>הכוונה למקום רוחני של יציבות, נצח, אי שינוי. מקום זה של אי שינוי הוא אותו מקום שמעבר, אליו אנו שואפים להגיע. היישום של רעיון זה בזמן התרגול הוא מהצד המנטלי - הפחתת הרג'ס המנטלי (rajas = ערנות או עודף מחשבות ותנועות מנטליות), ומהצד הפיזי אפקט יציבות דיוק ונוחות, או אי התקבעות שהן הפחתת התמס הגופני (tamas = עייפות, לאות). התרגול ביוגה אינו רק טכנולוגיה ודיוק של תנועה ותנוחה. מתוך הדיוק וההבנה של התרגול ברבדים שונים עולה איכות נוספת. איכות זו היא דיאלוג מיוחד שנוצר עם ההתאמה של התנועה בגוף. אנו נחווה את זה בתנועות מורכבות ומאתגרות פיזית, או מנטלית, שלרגע הן נעשות ללא מאמץ, בדממה דקה. הן נעשות כך מתוך ההבנה של הגוף וההתמרה של התנועה והאפקט שלה על הגוף. לשני אלו נוספת ארומה מיוחדת חוויתית, המשהו הנוסף. זה משול להקצפת חלבונים. ישנה את תנועת ההקצפה, היא מדויקת, חוזרת על עצמה וניתנת ללימוד. ישנם גם טיפים קטנים כמו טמפרטורה ועוד. אבל יש את הרגע בו החלבונים הופכים לקצף, לפעמים זה לא מצליח, ולפעמים כן. כך גם בתרגול לפעמים כל היציבה, הדיוק, התנועה, הנשימה, מעבירים אותנו לממד אחר של הרחבת הלב. <br /><br />ההתפתחות של תרגול היוגה, השם את הדגש על הצד הפיזי, הגדירה את האסנות כתנוחות גוף שונות. כל תנוחה מוגדרת היטב ובעלת אופי שונה והשפעה שונה על הגוף (פיזית מנטלית ואנרגטית). ההכרה שאנו, כל זמן שאיננו במקום ההוא של הדממה, בתנועה מתחדדת עם ההבנה והלימוד. קיימת התנועה הפיזית, קיימת התנועה של הנשימה וקיימת התנועה המנטלית. התנועה המתמדת מהותית להגדרת המושג אסנה. <br /><br />אתייחס לאסנות כאבני יסוד לבניית התרגול. אפשר לומר שהויניאסה קראמה (תנועה הדרגתית והגיונית ממצב אחד למשנהו) של כל אסנה או ברבים ה"ויניאסות קראמה" של כל האסנות הם השלב הראשון במעבר מאבני היסוד לבניית תרגול שלם. אי אפשר להתבונן על תנוחת גוף ללא ההקשר של התנועה אל התנוחה ומהתנוחה. מה קורה לגוף, לנשימה ולמחשבה במעברים. לעתים המעברים הם חשובים מהתנוחה עצמה, לעתים הדרך אל התנוחה או היציאה ממנה הם השלב המסוכן למתרגל ולעתים בזמן המעברים אני, כמורה, יכולה ללמוד הרבה מאוד על התלמיד (יכולות ומגבלות פיזיות ומנטליות) או על עצמי כמתרגלת. <br /><br />פירוש המילה ויניאסה הוא תנועה, ופירוש המילה קראמה הוא מדרגות. אנו מחפשים את המעבר הדרגתי בין מצבי הגוף השונים על מנת להשיג מטרה שהוגדרה מראש. המטרות שונות מאדם לאדם ותלויות בגורמים רבים. תשומת הלב אל התנועה מאפשרת למתרגל ללמוד ולהכיר את היכולת שלו ולהתאים את התרגול לרמת הקושי הנכונה לו כמעט באופן ספונטני. הדרכה ועין ביקורתית של מורה הכרחית. <br /><br />המונח אסנה מוגדר ומפורש בדרכים שונות. בחרתי להגדיר את המונח אסנה ע"י ציטוט מתוך דבריו של א.ג. מוהן מהסרט "Spiritual Friend” שצילמתי ב-1966: <br /><blockquote> אסנה היא תנועה אל מצב גוף מסוים, השהייה בו והיציאה ממנו, בהתחשב בכוח המשיכה, בתנועת הנשימה הטבעית ובמטרה ליצור שינויים בעמוד השדרה.</blockquote>במילים אלו מוהן יוצר הכללה רחבה של הגדרת האסנה. הוא מדגיש את חשיבות היציבה הנכונה כפונקציה של גמישות וכוח מאוזנים בעמוד השדרה. הוא מדגיש את ההתבוננות המתמדת בתנועת הגוף שאינה מנותקת מהחלל בו אנו נמצאים. לכוח המשיכה מרכיב חשוב בביצוע ואפיון כל אסנה. הוא מדגיש את חשיבותה של הויניאסה קראמה, את הכניסה, השהייה והיציאה מהאסנה והחשוב מכל: דגשים אלו משולבים, לעולם בלתי נפרדים ותלויים תמיד במחזור הנשימה. כל אלו הם חלק מהתנוחה ולא ניתן להסתכל על שום תנוחה ללא ראיה רחבה זו. <br /><br />מתוך ההגדרות האלו עולה שהתנוחה הסופית, זו המגדירה את האסנות השונות, היא אינה המטרה כלל. אסנות מסוימות יכולות להיעשות למטרות שונות. יישום המטרה יכול להיות שונה ע"פ אופן הנשימה, הויניאסה קראמה והכוונה של המתרגל. אלו המפתחות שייתנו לכם יצירתיות ועניין מתמיד בתרגול. התנוחה הסופית המגדירה אסנה היא המלצה לסוג מסוים של משפחה של תנועות. <br /><br />כל אסנה יכולה להיעשות באין ספור וריאציות ויכולה להשיג מטרות פיזיות או מנטליות שונות ע"פ דרך התרגול, ע"פ התנועה שנבחרה, ע"פ הווריאציה שנבחרה, ע"פ תבנית הנשימה, ע"פ הכוונה שעומדת מאחורי הדברים. גישה זו, מצד אחד, מאוד מבלבלת, מאחר שאנו נכנסים למעגל מאוד רחב של אפשרויות וניואנסים של עבודה, ומצד שני, ללא הרגישות לכל הפרמטרים האלו לא היה ייחוד לתרגול היוגה לא היה מקום לחקירה ולא היה מקום להעמקת התרגול. גם בתרגול מאוד פשוט ובסיסי מתקיים שינוי עמוק, לימוד ויצירת יש עניין. מתוך אלו צומח האתגר הפיזי והמנטלי. <br /><br />מאחורי כל עשייה קיימת כוונה וכך גם בתרגול האסנות. הכוונות העומדות מאחורי תנוחה מסוימת יכולות להיות שונות, למשל: לעורר רגש או מחשבה מסוימים, לעורר תנועה אנרגטית מסוימת, לגרום לנו ליצירת שינוי ועוד. לכוונה העומדת מאחורי העשייה במובן המנטלי או ההשראה שאני רוצה לקבל מסוג מסוים של תנועה יש מקום נרחב בזמן שאנו מתרגלים ובזמן שאנו מרכיבים מתוך התנוחות הבודדות תרגול מלא. מתוך ההרחבה של כל אב טיפוס של תנועה לתנועות שונות בסופו של דבר, ניווכח שכל הווריאציות השונות מתחברות לאותו הדבר: תנועה והקיום של הגוף במרחב. <br /><br />כשאני באה להדגיש את הייחוד של תרגול זה, מעבר להתאמה האישית, אי אפשר שלא להתייחס בעוד מספר מילים לנושא הנשימה. הנשימה היא הבסיס להכל. היא הבסיס לתנועה הנכונה ובטוחה של עמוד השדרה, היא הבסיס לקשר שלנו בין הצד הפיזי לצד המנטלי, היא תמיד קיימת וההתבוננות בה מאפשרת לנו להתבונן במשהו נצחי. המנטרה "ארוכה, חלקה, יציבה ועדינה" אותה אני מדקלמת בכל השיעורים, היא הבסיס לתרגול אפקטיבי, היא הבסיס לתרגול נכון ובטוח. מקור המשפט בסנסקריט הוא דירגמה וסוקשמה (dirgha & suksmah). <br /><br />ההתמקדות הבלתי מתפשרת בנשימה והקשר בין הצד המנטלי לתרגול הפיזי (לא פרנימה ולא מדיטציה) לוקחים אותי לקטע מתוך שיעור עם מוהן בו נשאלה השאלה: מה עבר לשרי קרישנמצ'ריה בראש בזמן שתרגל אסנות. התרגול הפיזי והרוחני היו כאמור משולבים, תרגול האסנות בשבילו היה תרגול מאוד פיזי גם בגיל מאוד מבוגר אך יחד עם זאת קרישנמצ'ריה היה אדם מאוד מאמין. והקשר בין התרגול הפיזי למנטלי היה מובן מאליו. הנשימה מייצגת את החיבור בין האדם לסביבה או לאלוהות ע”פ קרישנמצ'ריה. כשהנשימה מתחילה, הפרנה, החיים או האלוהות שבתוכנו גורמים לתנועה זו, לתנועת הנשימה. האלוהות שנמצאת בחוץ נושבת. הנשיפה שלה היא שאיפתנו והשאיפה שלה היא נשיפתנו. האלוהות היא זו שיוצרת את הנשימה ממקום טוטאלי, ממקום טהור ומאהבה. תמיד קרישנמצ'ריה הנחה: תסתכל על האלוהות בתוכך ותחשוב שהאלוהות היא זו שנושמת. הנשימה היא המאמץ, אם האלוהות היא שנושמת הנשימה קורת ללא מאמץ. <br /><br />המעבר לדימויים מעולם האסנות מבוסס על סיפורו של אדישסה (Adi-shesha). דמות מיתולוגית שפטנג'לי הוא אחד מגלגוליו. דמות זו שוכבת ומחזיקה בחיקה את העולם כולו, מעין האל אטלס. הדימוי שהעביר קרישנמצ'ריה במוחו הוא היציבות של השהייה באסנה בזמן הוצאת האוויר, היא היכולת להרגיש את תחושת ההכלה והביטחון של העולם המונח בחיקו של אדישסה. בזמן השאיפה קיים המאמץ של ההתעלות של הצמיחה למעלה של ההתאחדות עם האל. חשוב לציין שקרישנמצ'ריה היה שייך למסורת של אמונה שהייתה בדרכה שלה אמונה בכוח אחד כלומר אמונה בעלת גישה מונותאיסטית. <br /><br />הרבה פעמים מעבר לשם האסנה המורה על המטרה, למשל - מתיחה של השרירים האחוריים (פאצ'ימוטה אסנה) או כלב מביט למעלה שהיא תנועה המאפיינת מתיחה של כלב כשהוא נמתח עם הפנים כלפי מעלה, ישנן אפשרויות נוספות "למנף" את התרגול הפיזי למטרות שונות. השימוש בדימויים, או במשלים יכול לעזור להעביר את התחושה שהייתה לכם לתלמידים. אחרי הכל, לימוד יוגה כמו כל לימוד אחר מקורו בתקשורת טובה. כשאנו רוצים להעביר את התחושת הקלילות במעוף הציפור, תחושה שהיא תחושה בלבד, תחושה שהיא מעבר למילים, אנו צריכים להעביר את הכוונה באופן לא מילולי או לא מילולי במובן המקובל. עלינו להיות יצירתיים. לפעמים אנו לא רוצים להעביר תחושה אלא רוצים להעביר רגש, תחושת אמונה, רווחה או צהלה (שימחה). על מנת להשיג מטרות אלו עלינו להיות מאוד מרוכזים, מאוד מדויקים, להכיר את התלמידים שלנו, לדעת כיצד הם יוכלו להכיל את הדימויים השונים, לא להעמיס עליהם יותר מדי ולשמור על הרמוניה במה שאנחנו רוצים לומר. <br /><br />אני לא חושבת שיש הנחיות לאסנות השונות ברמה זו, לא שאני מכירה. יש להיזהר מעודף עשייה אבל למעשה ברגע שאתם מלמדים או מתרגלים המינד (mind) פעיל, קולט וחווה. אם לא תמלאו אותו בתכנים הוא כבר ימלא את עצמו במשהו ולא תמיד מומלץ להשאיר את הדברים פתוחים ליד המקרה. התרגול עם תשומת לב לדברים שמעבר, להתבוננות שאינה קשורה בצד הפיזי, מגיעה לאחר היכרות של הרבה שנים עם התנוחות, והיא יכולה להיבנות רק כשיש ראיה ברורה למקום אליו אתה רוצה להגיע. אל תמהרו אך זכרו שיש עומק אינסופי מעבר לפינה. <br /><br />ההקדמה נועדה להבהיר את משמעות המונח או המושג אסנה. את כל הרבדים השונים שהמילה אסנה מורה עליהם כשאנו משתמשים במילה זו. הלימוד מתוך הכתבים הוודים העתיקים מחייב אותנו להיות בלשנים. לא רק להבין את המילים אלא להבין גם את הכוונה העומדת מאחורי המילים. אופן כתיבת הטקסטים בספרים השונים מערים עלינו לא מעט קשיים: קושי השפה, המרחק התרבותי וההתגברות על אופי כתיבת הסוטרות כמסר מתומצת, הגיוני, מרמז, בנוי לשינון בעל פה וללמידה עם מורה. יש מילים שבחרתי להשאיר ולהשתמש בשפת המקור בסנסקריט. הסיבה לכך שלמילים אלו אין משמעות שאפשר לתרגם במילה אחת אלה הן מילים המייצגות מושג שאינו קיים בשפתנו או מורות על כוונה שנצטרך הרבה מילים בכדי ליצור את אותה משמעות בשפתנו. כמו שהמונח "אנג'לי מודרה" מרמז על הרבה מעבר לפירוש המילולי כך גם המילה אסנה asana, וברבים asanam. <br /><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2213892258054019756-6917004460698703124?l=yogayomyom.blogspot.com' alt='' /></div>תמר מרניןhttp://www.blogger.com/profile/06824519011145774383noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2213892258054019756.post-87803621691909626502011-07-23T23:59:00.001+03:002011-07-24T00:04:23.357+03:00"תכיני אוכל כמו שאת מתרגלת יוגה"<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">(משפט שנאמר ע"י קולגה בתשובה לשאלה איך האוכל שלך יוצא כל כך טעים?) <br />מאז שנולדו לי ילדים, וגדלו מעט אני תמיד חשה תסכול כבשלנית של הבית. <br />שלושה ילדים יהודיים שלוש דעות, טעמים שונים ולעצמי אני יודעת שגם צרכים שונים. <br />לכן כל משפט ובו טיפים על תזונה טעימה ומעוררת מעורר אותי. <br />התחלתי לחשוב איזה עוד דברים אני יכולה לעשות כמו שאני מתרגלת יוגה? <br /><ul><li>גידול ילדים </li><li>זוגיות </li><li>פרנסה </li><li>תחזוקה </li><li>מערכות יחסים עם תלמידים, שכנים ועוד </li><li>ועוד </li></ul>המשכתי וחשבתי לעצמי: איך אני מתרגלת יוגה, או איך הייתי רוצה לתרגל יוגה? <br /><ul><li>עם תשומת לב מלאה </li><li>באדיקות </li><li>ברכות </li><li>בהתרכזות </li><li>ביצירת שינוי לטובה בהלך הרוח ובתחושה </li><li>בהתמכרות, </li><li>ברווחה </li><li>באהבה </li></ul>מוהן אוהב להשתמש בביטוי<br /><blockquote>Watch your mental weather</blockquote>אומנם לכל אחד מערכת אסוציאציות משלו למזג אויר מנטלי. אבל הכוונה באמת איך אני חיה את חיי. <br />האם האיכויות המיוחדות שלעתים קרובות עולות בתרגול היוגה, אני קוראת לאיכויות אלו אינטימיות, יכולות להתקיים גם בקונפליקטים ובעשיות השונות בשגרה? <br />תמיד כשעולה שאלה ממן זה היא מאוד מיישרת אותי. ואני מתיישרת ויוצאת נשכרת. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2213892258054019756-8780362169190962650?l=yogayomyom.blogspot.com' alt='' /></div>תמר מרניןhttp://www.blogger.com/profile/06824519011145774383noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2213892258054019756.post-26302584126243218432011-07-16T16:56:00.000+03:002011-07-16T16:56:04.554+03:00על הוראת יוגה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">את דרכי בתחום הוראת היוגה התחלתי בתל אביב 1990. עם השנים העמיקה התעניינותי בתחום היוגה, שלא היה מפותח בארץ כמו היום. בדרך רצופת מקרים הגעתי למוהן, תלמידו של שרי ט. קרישנמצ’ריה הגדול, שאז, גם הוא, לא היה ממש מוכר.<br /><br />בתקופה של שלושה חודשים, בדרום הודו, בן זוגי ואני פקדנו את ביתו של א.ג. מוהן ואינדרה אשתו יום יום למשך מספר שעות. בדרך כלל היינו צריכים ללכת הרבה שעות על הים בין הפגישה של הבוקר לזו של אחרי הצהרים על מנת לפזר את העשן סמיך של המחשבות.<br /><br />מוהן, אני מצטטת את עצמי אומרת, הוא לא ממש מובן אבל המעט שהוא מובן הוא אוצר גדול. אנו גמאנו כל מלה. עקבנו אחרי כל מבול האסוציאציות שלו, אחרי כל הציטוטים ובסוף תמיד חיכה שם איזה “פאנץ’ ליין” מכיוון לא צפוי מאתגר ומנצח.<br /><br />באופן שיטתי כל מה שידענו על יוגה השתנה:<br />מהי אסנה<br />כיצד לנשום<br />מדוע לא לשהות בתנוחות<br />קווים הגיוניים בבניית תרגול<br />מה ההגדרה של גורו<br />מהי מנטרה ומה השימושים השונים שלה<br />מיהו יוגי<br />מהן בנדות<br />מהן קריות<br />מהן צ’קרות<br />מדוע ברכת השמש הנפוצה היא שגויה<br />על עליונותן של התנועות הפשוטות<br />מהי רוחניות ע”פ היוגה<br />מהי מדיטציה<br />ועוד ועוד, בעתיד אפרט על כל פריט מהרשימה הנ”ל.<br /><br />אני מתארת זאת כמו פזל שהתפרק וכשהורכב מחדש התמונה הייתה שוב שלמה אבל שונה בתכלית, ונאמנה לאחד הכלים החשובים ביותר בעולם היוגה ובעולם כולו ה”הגיון הבריא”.<br /><br />אני מכשירה מורים ליוגה. הוראת היוגה מבוססת על חקירה אישית מתמדת, על לימוד והתבוננות ועל תרגול אישי. אך כמו שכלי היוגה מתאימים לכולם כך הגם הוראת היוגה מתאימה לכולם, כל זמן שיש מחויבות אישית לשאול למה ולענות תשובה כנה לעצמך.<br /><br />למשל הצד הפיזי של קורס המורים, כמו בשיעורים שאני מעבירה, שם דגש על שאיפה ליציבה טובה יותר, אבל מספר הדרכים להגיע לשם הוא כמספר השאלות שתשובתן היא 4 (מבלי להתייחס לשאלות חשבוניות אהובות עלי כמו 2+2=5).<br /><br />אומר שהוראת היוגה היא יכולת להתאים את הטמפרמנט הנכון לגוף או למינד בזמן הנכון ובדרך הגיונית ופשוטה.<br /><br />אם משהו נראה לכם מסובך כנראה זה לא יוגה. הפשטות אורבת לנו כל הזמן אבל היא מאוד תובענית. יותר קל לבחור בסרבול או בסיבוך או כמו שבן זוגי (כשהוא צודק מאוד ומעצבן מאוד) תמיד מזכיר לי: “את יכולה לעשות מה שאת רוצה, זה בסדר, אל תתני לעובדות להפריע לך”.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2213892258054019756-2630258412624321843?l=yogayomyom.blogspot.com' alt='' /></div>תמר מרניןhttp://www.blogger.com/profile/06824519011145774383noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2213892258054019756.post-17340935637834718112011-07-16T12:58:00.004+03:002011-07-16T17:14:45.191+03:00כן אני כותבת עם שגיאות כתיב<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">כשאני חושבת או מנסה להסביר מה זה יוגה אני נעזרת הרבה בציטוטים ממוהנג‘י, המורה שלי. אמר יפה מוהנג‘י:<br /><br /><blockquote>God doesn’t produce xerox copies</blockquote><br />כלומר כל אחד יש לו את עצמו במיטבו נכון לזמן נתון. תרגול היוגה צריך להיות אינדיבידואלי. תרגול היוגה צריך להיות מותאם, המתרגלים הטובים ביותר הם אלו שמתרגלים נכון לעצמם.<br /><br />שתי חובות יש לנו. האחת לעשות כמיטב יכולתנו על מנת לשפר ולהיטב עם עצמנו. לרצות, לשאוף, לחלום, להשתדל, לתרגל ולעשות כל מה שביכולתנו על מנת להיות במקום טוב יותר. אם נדבר על היוגה במונחים פיזיים נדבר על איזון טוב יותר בין גמישות לכוח, שאיפתי המתמדת היא: גב חזק גמיש וסימטרי. אם נדבר על תכנים אחרים יותר מנטליים כדאי שנציב לעצמנו מטרות ראליות המתאימות למצבנו היום וברות השגה. זו חובתנו הראשונה. חובתנו השנייה היא לדעת את המגבלות שלנו. היכן שאנו לא יכולים, לעזוב. דון קישוט נלחם בתחנות רוח. עלינו לשמור על האנרגיה שלנו.<br /><br />בכל דבר, כל הזמן עשה כמיטב יכולתך ואת השאר עזוב, כרגיל משפטיו של מוהנג‘י נשמעים טוב יותר:<br /><br /><blockquote>Do your best and leave the rest</blockquote><br />בחרתי בכתיבה. הכתיבה היא טבע שני לי. למרות זאת, מה לעשות, אין איזון בין אהבתי לכתיבה וליכולת ההבעה שלי בדיוק לשוני, תחבירי וההגהה. אני תמיד שואפת ליותר מדויק, אני משתמשת בספלר של המחשב, במילונים ולעתים נעזרת בידידים. אבל כשהמורה של הבן שלי (בן 9) בודקת את שיעורי הבית שלו ושואלת אותי עם עברתי עליהם היא נוהגת לעדכן אותי שנשארו כמה שגיעות כתיב. אני משווה את זה לנחמה (שם בדוי) שעושה כפיפה לפנים. היא לעולם לא תגיע לרצפה. לנחמה להתכופף לפנים לכיסא עם בירכיים כפופות הוא תרגיל חשוב והרבה יותר קשה מאשר להרבה מתרגלים אחרים. היא תמשיך לתרגל יוגה כי זה כלי חשוב לחיים ואני אמשיך לכתוב, והמנגינה תמשיך לנגן, כך זה בשיר….<br /><br />מוקדש ליניב סגל, תלמיד שלי, שתמיד מוזמן לתקן לי את שגיעות הכתיב.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2213892258054019756-1734093563783471811?l=yogayomyom.blogspot.com' alt='' /></div>תמר מרניןhttp://www.blogger.com/profile/06824519011145774383noreply@blogger.com1