יום רביעי, 30 במאי 2012

פרנימה, מתוך פטנג'לי פרק 2:52


בתרגול פרנימה (תרגילי נשימה) מוזכרת המילה desha. בדרך כלל הכוונה למרחב, חלל או מקום. מוהנג'י תמיד הגדיר זאת כמקום המנטלי שם אפקיד את מחשבותי. אפשר ל"תרגם" מקום מנטלי למנטרה, לרגש בו אני מתמקדת, הדמיה או כל דבר אחר.
סוומי הרי אננדה, יוגי אינטלקטואל שכתב פרשנות לסוטרות של פטנג'לי, תימלל את המקום המנטלי בו הוא מפקיד את מחשבותיו הזמן תרגול פרנימה כך: (טקסט המתורגם חופשי מתוך שיעור שהעביר א.ג. מוהן)
תרגיש ותחשוב emptiness
מטרת הפרנימה היא לשחרר את התחושה של ה -self מהגוף.

בנשיפה תתמקד בעובדה (אין זה דמיון מודרך) שהגוף הוא חלק מהאדמה, הגוף כל כך מושרש באדמה עד שאינך מרגיש אותו.
בשאיפה ה-mind ללא גבולות, נמצא במרחב אין סופי נמצא בשמיים.

השאיפה יוצרת את ההפרדה של ה mind וחיבורו למרחב. היא מתחילה מהמרכז ומתרחבת לכל הגוף. (זה רק בmind . הנשימה לא מתרחבת לכל המקומות האלו.)

בנשיפה הכל נעלם, אתה שום דבר. תישאר שם. תרגיש את תחושת האי קיום.

צריך הרבה ריכוז ו-detachment על מנת לעשות זאת. בסוף תרגול ארוך הגוף מתפוגג. תחושת -I מביאה את החיבור בין החושים לגוף.


יום שלישי, 1 במאי 2012

התנהלות


לעיטים נדירות קורה שאני פורקת את הנשק לגמרי,
את הנשק של ההגנות (לא יודעת ולא רוצה לדעת)
את הנשק של המיגננות (מערכת מאוד סבוכה של צידוקים מאוד הגיוניים)
את הנשק של זכותי ומגיע לי (אם טרחתי בערב שבת, אז....)
את הנשק שככה זה צריך להיות (כמו למשל: ילדים צריכים להקשיב להוריהם...)

זה לא נוח להיפרד מאמונות, מדרכי חשיבה ומהרגלים שהוכיחו את עצמם פעם ואינן רלוונטים יותר.

אבל כשאני מורידה את הנשק, ולא מתוך הרמת ידיים אלא מתוך הבנה, משהו מתרחב מבפנים ועולות דרכים חדשות להתנהלות, וזה לא משנה מי עומד מולי (חכם, רשע, תם או אחד שאינו יודע לשאול...)