את דרכי בתחום הוראת היוגה התחלתי בתל אביב 1990. עם השנים העמיקה התעניינותי בתחום היוגה, שלא היה מפותח בארץ כמו היום. בדרך רצופת מקרים הגעתי למוהן, תלמידו של שרי ט. קרישנמצ’ריה הגדול, שאז, גם הוא, לא היה ממש מוכר.
בתקופה של שלושה חודשים, בדרום הודו, בן זוגי ואני פקדנו את ביתו של א.ג. מוהן ואינדרה אשתו יום יום למשך מספר שעות. בדרך כלל היינו צריכים ללכת הרבה שעות על הים בין הפגישה של הבוקר לזו של אחרי הצהרים על מנת לפזר את העשן סמיך של המחשבות.
מוהן, אני מצטטת את עצמי אומרת, הוא לא ממש מובן אבל המעט שהוא מובן הוא אוצר גדול. אנו גמאנו כל מלה. עקבנו אחרי כל מבול האסוציאציות שלו, אחרי כל הציטוטים ובסוף תמיד חיכה שם איזה “פאנץ’ ליין” מכיוון לא צפוי מאתגר ומנצח.
באופן שיטתי כל מה שידענו על יוגה השתנה:
מהי אסנה
כיצד לנשום
מדוע לא לשהות בתנוחות
קווים הגיוניים בבניית תרגול
מה ההגדרה של גורו
מהי מנטרה ומה השימושים השונים שלה
מיהו יוגי
מהן בנדות
מהן קריות
מהן צ’קרות
מדוע ברכת השמש הנפוצה היא שגויה
על עליונותן של התנועות הפשוטות
מהי רוחניות ע”פ היוגה
מהי מדיטציה
ועוד ועוד, בעתיד אפרט על כל פריט מהרשימה הנ”ל.
אני מתארת זאת כמו פזל שהתפרק וכשהורכב מחדש התמונה הייתה שוב שלמה אבל שונה בתכלית, ונאמנה לאחד הכלים החשובים ביותר בעולם היוגה ובעולם כולו ה”הגיון הבריא”.
אני מכשירה מורים ליוגה. הוראת היוגה מבוססת על חקירה אישית מתמדת, על לימוד והתבוננות ועל תרגול אישי. אך כמו שכלי היוגה מתאימים לכולם כך הגם הוראת היוגה מתאימה לכולם, כל זמן שיש מחויבות אישית לשאול למה ולענות תשובה כנה לעצמך.
למשל הצד הפיזי של קורס המורים, כמו בשיעורים שאני מעבירה, שם דגש על שאיפה ליציבה טובה יותר, אבל מספר הדרכים להגיע לשם הוא כמספר השאלות שתשובתן היא 4 (מבלי להתייחס לשאלות חשבוניות אהובות עלי כמו 2+2=5).
אומר שהוראת היוגה היא יכולת להתאים את הטמפרמנט הנכון לגוף או למינד בזמן הנכון ובדרך הגיונית ופשוטה.
אם משהו נראה לכם מסובך כנראה זה לא יוגה. הפשטות אורבת לנו כל הזמן אבל היא מאוד תובענית. יותר קל לבחור בסרבול או בסיבוך או כמו שבן זוגי (כשהוא צודק מאוד ומעצבן מאוד) תמיד מזכיר לי: “את יכולה לעשות מה שאת רוצה, זה בסדר, אל תתני לעובדות להפריע לך”.
בתקופה של שלושה חודשים, בדרום הודו, בן זוגי ואני פקדנו את ביתו של א.ג. מוהן ואינדרה אשתו יום יום למשך מספר שעות. בדרך כלל היינו צריכים ללכת הרבה שעות על הים בין הפגישה של הבוקר לזו של אחרי הצהרים על מנת לפזר את העשן סמיך של המחשבות.
מוהן, אני מצטטת את עצמי אומרת, הוא לא ממש מובן אבל המעט שהוא מובן הוא אוצר גדול. אנו גמאנו כל מלה. עקבנו אחרי כל מבול האסוציאציות שלו, אחרי כל הציטוטים ובסוף תמיד חיכה שם איזה “פאנץ’ ליין” מכיוון לא צפוי מאתגר ומנצח.
באופן שיטתי כל מה שידענו על יוגה השתנה:
מהי אסנה
כיצד לנשום
מדוע לא לשהות בתנוחות
קווים הגיוניים בבניית תרגול
מה ההגדרה של גורו
מהי מנטרה ומה השימושים השונים שלה
מיהו יוגי
מהן בנדות
מהן קריות
מהן צ’קרות
מדוע ברכת השמש הנפוצה היא שגויה
על עליונותן של התנועות הפשוטות
מהי רוחניות ע”פ היוגה
מהי מדיטציה
ועוד ועוד, בעתיד אפרט על כל פריט מהרשימה הנ”ל.
אני מתארת זאת כמו פזל שהתפרק וכשהורכב מחדש התמונה הייתה שוב שלמה אבל שונה בתכלית, ונאמנה לאחד הכלים החשובים ביותר בעולם היוגה ובעולם כולו ה”הגיון הבריא”.
אני מכשירה מורים ליוגה. הוראת היוגה מבוססת על חקירה אישית מתמדת, על לימוד והתבוננות ועל תרגול אישי. אך כמו שכלי היוגה מתאימים לכולם כך הגם הוראת היוגה מתאימה לכולם, כל זמן שיש מחויבות אישית לשאול למה ולענות תשובה כנה לעצמך.
למשל הצד הפיזי של קורס המורים, כמו בשיעורים שאני מעבירה, שם דגש על שאיפה ליציבה טובה יותר, אבל מספר הדרכים להגיע לשם הוא כמספר השאלות שתשובתן היא 4 (מבלי להתייחס לשאלות חשבוניות אהובות עלי כמו 2+2=5).
אומר שהוראת היוגה היא יכולת להתאים את הטמפרמנט הנכון לגוף או למינד בזמן הנכון ובדרך הגיונית ופשוטה.
אם משהו נראה לכם מסובך כנראה זה לא יוגה. הפשטות אורבת לנו כל הזמן אבל היא מאוד תובענית. יותר קל לבחור בסרבול או בסיבוך או כמו שבן זוגי (כשהוא צודק מאוד ומעצבן מאוד) תמיד מזכיר לי: “את יכולה לעשות מה שאת רוצה, זה בסדר, אל תתני לעובדות להפריע לך”.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה